רשומות

מפת הספרות : אתר מומלץ לבחירת הספר הנכון עבורכם

תמונה
כתבה : אילנית יהודה

בתקופה הנוכחית אנו מוצפים באמצעות רשת האינטרנט במידע מכל סוג ומין. נדמה שמכל דבר יש הרבה ולעיתים הרבה יותר מדי.
לא מקרי לכן שאחד ממונחי המקצוע בתחום עולם ניהול המידע הוא "היצף מידע".הכמות הבלתי תיאמן של אתרים הפרושים בפנינו במרחק הקלקה עלולה להציב בפנינו קושי שלא ללכת לאיבוד. הצורך לברור מתוך שפע האתרים כדי לקבל החלטה באופן מושכל, הופך למאתגר.
ספרים לצורך העניין הנידון, לא נבדלים מאתרים, מוצרים, רעיונות, חדשות, דילים לחו"ל, יצירות או כל דבר אחר שנמצא ברשת ומחוצה לה.
על מנת להצליח להתמצא בעולם הספר ולבחור בדיוק את מה שנכון עבורנו, פותח האתר: מפת הספרות : https://www.literature-map.com/

האתר אמנם באנגלית אך ניתן למצוא בו סופרים מכל מקום בעולם ולהגדיר באמצעותו באופן לוגי את העדפות הקריאה שלנו.
חשוב לדעת שבניגוד לאתרים אחרים, המידע שתקבלו אינו מותנה בשיקולים פרסומיים (האתר חף מפרסומות) או מסחריים.


מבנה האתר מאוד נקי ופשוט. בכניסה אליו פשוט תוכלו להזין מדף הבית שם של סופר/ת שאתם אוהבים והמפה תיווצר באופן מיידי.



ג'ון גרישםGohn Grisham הוא סופר פופולארי …

שרלוטה מאת דויד פואנקינוס

תמונה
כתבה: אילנית יהודה

שרלוטה סלומון היתה ציירת יהודיה (1917-1943) שנולדה בברלין. היא ידועה בעיקר בזכות סדרת ציורים אוטוביוגרפיים שצוירו מדי יום בין השנים 1941-1943. עבודה זו, ששמה: חיים? או תיאטרון?התבצעה בזמן שסלומון התחבאה מפני הצורר הנאצי בדרום צרפת, בעיירה וילפרנש, סמוך לניס. שנתיים של עבודה אינטנסיבית הספיקו לה כדי לבטא את קולה הייחודי כאמנית. עם זאת, העובדה שנספתה באושוויץ בגיל עשרים ושש מנעה ממנה להמשיך לבטא אותו ולהגיע להכרה בינלאומית בתקופתה.
הביוגרפיה הספרותית שחיבר אודותיה הסופר הצרפתי, דויד פואנקינוס, David Foenkinos)) כתובה גם היא ביד אמן. מעורבותו העמוקה בסיפור חייה של שרלוטה סלומון והצורך לספר אותו, יוצרים ספר אישי ונוגע ללב.
ככותר לספרו, פואנקינוס בחר להשתמש בשמה הפרטי בלבד של האמנית, שרלוטה. בדומה לדיוות מוסיקליות מוכרות לנו כמו: מדונה, ביונסה, ריהאנה, היא לא זקוקה לשם משפחה כדי להנכיח את דמותה העוצמתית במרחב הציבורי. פואנקינוס מעיד שהתקשה לכתוב על הנושא משום שהוצף רגשית. הדבר בא לידי ביטוי בהחלטתו לכתוב פרוזה בשורות קצרות ונשברות.
כמו בשירה, הוא איפשר לעצמו מרווח נשימה ב…

אפליקציית "ליבי" היא מעשרת האפליקציות המובילות בעולם

תמונה
כתבה: אילנית יהודה


בסיכום השנתי של המגזין היוקרתי "טיים" לשנת 2018, זכתה אפליקציית "ליבי"LIBBY להיכלל ברשימת עשרת האפליקציות המובילות בעולם. צוין שם כי ספריות ציבוריות הן מקום נפלא, אך לעיתים קשה לגשת אליהן באופן פיזי. באמצעות אפליקציית "ליבי" המשרתת את הספרייה הדיגיטלית הישראלית, ניתן להניח את הספרייה הציבורית בתוך הכיס.
היא מאפשרת לשאול ספרים אלקטרוניים וקוליים כאחד. ההיצע מגוון ועשיר וכל מה שנדרש הוא כרטיס קורא פעיל בספרייה.




הספרייה שלנו מאפשרת לכלל המנויים שימוש חינמי באפליקציה זו. הרישום חד-פעמי, ידידותי ונוח. "ליבי" מחולקת בצורה ברורה ופשוטה לשני חלקים: ספרייה/Library: החלק ממנו אתם שואלים את הספרים
ומדף/:Shelf החלק שמקבץ את הספרים שבחרתם. ביכולתכם לבחור בכל פעם חמישה ספרים שונים.
כשאתם נכנסים לאפליקציה מוצגים בפניכם ספרים חדשים אשר התווספו לאחרונה :Just Added. ספרים אלו מתווספים על ידי כלל הספריות בארץ שחברות בתאגיד הספרייה הדיגיטלית הישראלית. נכון לרגע זה חברות בתאגיד 85 ספריות שונות ברחבי הארץ. הספרייה הראשונה שהצטרפה היא ספריית בית אריא…

"עיניים" חדשות במתחם ההזדמנויות לילדים

תמונה
כתבה: אילנית יהודה
גיליונות כתב העת לילדים, עיניים, יוצאים לאור בעקביות החל משנת 1994 בתדירות של אחת לחודש. שלושת הגיליונות הראשונים של עיניים יצאו לאור בשיתוף אגף הנוער של מוזיאון ישראל. לאחר מכן, כתב העת החל לצאת לאור בקבוצת "הארץ". הספרייה מנויה על כתב עת מרתק זה שמיועד אמנם לילדים, אך גם מבוגרים סקרניים ימצאו בו עניין.
עיניים הוא כתב עת נושאי. בכל גיליון נבחר נושא או מושג מסוים, סביבו טווים את הכתיבה ואת המדורים הקבועים באופן מגוון, יצירתי ורב-תחומי.
גיליון כתב העת האחרון שהתקבל אצלנו, גיליון מספר 221, עוסק במושג ה"פנים".
יש בגיליון זה התייחסות מרתקת לאמנים ישראליים חשובים כמו: חנוך פיבן שצייר בחפצים דיוקנאות של אינשטיין, גולדה מאיר, מדונה ואחרים. רות אלמוג כותבת על מהות פניו המיוסרים של רמברנדט ועל חייו. כמו כן, מוצגת כאן האמנית היפנית הפמיניסטית, טומוקו סוואדה –Tomoko Sawadaשצילמה את פניה מאות פעמים, בשלל פאות, תסרוקות ואפני איפור שונים.
סוואדה מערערת בעבודתה על מושג הזהות של ה"אני" בתרבות והופכת אותו למהות שקשה מאוד לקטלג בתבנית מסוימת, כיוון שה&…

געגועים לפריז: אמנות ואמנים בעקבות ספרו האחרון של גיום מוסו

תמונה
כתבה : אילנית יהודה
גיום מוסו ((Guillaume Mussoהוא סופר צרפתי הכותב בז'אנר ספרי הפנטזיה והמתח. דירה בפריז, ספר המתח האחרון שלו, הוא חגיגה של ממש לאוהבי ספרות מתח ולשוחרי אמנות כאחד.

הגיבורים, גבר בשם גספר, מחזאי מפורסם, ואישה בשם מדלן, שוטרת מלונדון, שוכרים בטעות את אותה הדירה בפריז.
טעות זו היא כמובן, טעות גורלית שתניע את כל ציר ההתפתחות של העלילה. הדירה הנכספת בפריז היא בעצם סטודיו שהיה שייך לאמן ידוע שם, שון לורנץ. שלושה ציורים רבי ערך נעלמו באופן תמוה מעיזבונו של לורנץ, לאחר מותו. גיבורי הספר מחליטים להתחקות אחר עקבותיהם. ברקע של הדברים עומד גם סיפור הרצח המפוקפק של בנו הקטן של לורנץ, ז'וליאן, שיסחוף את הקוראים באופן התפתחותו המפתיע.
שון לורנץ הוא דמות של אמן שגיום מוסו בדה מליבו עבור קוראיו הנאמנים. יחד עם זאת, אין ספק שהסופר הוא שוחר אמנות בנפשו.
הדבר בא לידי ביטוי למשל, בהתייחסותו למוזיאונים של פריז וכן בתיאורים של עבודות האמנות, המוצגים לאורך הספר.
מוסו מיטיב לתאר את השפעתה של יצירת אמנות על הצופה וגם מצליח בכתיבתו למזג באופן מושלם בין הצופה לבין היצירה הנצפית.
בשמו …