פוסטים

אפליקציה לזיהוי חזותי

תמונה
כתבה: אילנית יהודה

אין זה סוד שבתקופה הנוכחית כמות המידע החזותי שאנו צורכים באמצעות תמונות, אייקונים, באנרים, סרטונים בפייסבוק, באינסטגרם ובעולם הרשת בכלל נמצאת בעליה מסחררת.
בני דור ה – z , הילדים ובני הנוער שלא מכירים את המציאות שלפני עידן האינטרנט, מפרשים את העולם וחווים אותו בעיקר באמצעים הללו. ברשת ישנן אפליקציות רבות שמטרתן היא לבצע זיהוי חזותי של עצמים במרחב הקרוב והרחוק ולספק עליהם מידע. כמו : CAMFIND,
PICT-PICKS ואחרות. בפוסט זה אתמקד באחת האפליקציות הפופולאריות ביותר, עדשת גוגל - GOOGLE LENSהאפליקציה מאפשרת לזהות עצמים במרחב ולהבין במהירות את משמעותם, באמצעות שימוש בתמונה קיימת או באמצעות צילום. החוזקות של האפליקציה נובעות בין היתר מכך, שגוגל מאגמת את יכולותיה השונות ליחידה אחת, על מנת להעניק למשתמש תוצאות מקסימליות.

פונקציות נוספות שהיא מאפשרת:* סריקה ותרגום של טקסט כולל אפשרות להאזין לו בשפת המקור. האפליקציה תדע לתרגם את  הטקסט לשפה אותה דוברים המשתמשים. יש ללחוץ על אייקון התרגום ולצלם את האובייקט אותו אנו רוצים לתרגם. כיוון ששפת המקום/הארץ שלנו היא עברית, התרגום יבצע זיהו…

DICTA - כלים דיגיטליים לעיבוד טקסטים עבריים

תמונה
כתבה: אילנית יהודה - DICTA היא ארגון ללא מטרת רווח שתוצריו החינמיים נועדו לתועלת הציבור.
דיקטה מספקת כלים מגוונים המשתמשים באלגוריתמים המתקדמים ביותר של למידת מכונה ועיבוד שפה טבעית,
לשם ניתוח טקסטים עבריים.המטרה היא לסייע לחקר ולעריכה של טקסטים עבריים, קלאסיים ומודרניים כאחד.

הכלים החינמיים: * נקדן אוטומטי: ניקוד אוטומטי של טקסטים בעברית רבנית ומודרנית.

* נקדן מקצועי: מציע מגוון פתרונות שנועדו לקצר משמעותית את זמן ניקוד הטקסטים.חיפוש בתנ"ך.*איתור איזכורים תנכי"ם ותלמודיים בטקסטים.*פיענוח ראשי תיבות רבניים.*חיפוש בתלמוד.*השוואת גירסאות ואיתור מילים מקבילות. סיווג סגנוני של טקסטים מקראיים.*פילוחים סגנוניים.*איתור חרוזים על פי מצלול ואליטרציה (הישנות צלילים).

בפוסט זה אדגים את אופן השימוש בנקדן המקצועי, תוך יישומו באמצעות שיר של המשורר ליאור שטרנברג. השיר לקוח מספרו:
"הלחם, המלח".





השלב הראשון הוא הזנת השיר:

מכשפה טובת לב והמטאטא שלה

תמונה
כתבה: אילנית יהודה
טרמפ על מטאטא מאת ג'וליה דונלדסוןהוא אחד מספרי הילדים שהפכו לקלסיקה בגיל הרך.
לא חינם זכה למעמד זה. מעוררת השתאות העובדה שניתן למצוא כל כך הרבה אנושיות, חמלה ודמיון בספר שמכיל בסך הכל  605 מילים. וכן, ספרתי כל אחת מהן. באנגלית שמו של הספר: Room on the Broomמתחרז נפלא. התרגום לעברית של רימונה די-נור שעליו אני נסמכת, מוותר על החריזה, והוא בהחלט מוצלח.


בלב הסיפור עומדת מכשפה נטולת שם, שהמטאטא מהווה עבורה מעין מטוס פרטי.
היא מרכיבה עליו דרך קבע את החתול שלה, ואליהם מצטרפים כלב, עורב וצפרדע שמצאו פריטים שאבדו למכשפה בדרך והם מבקשים ממנה טרמפ. כולם שמחים וטובי לב במעופם בשמיים עד שלפתע המטאטא נשבר. בעקבות הנחיתה הלא צפויה, המכשפה נאלצת לברוח מדרקון אכזר ורשע, שישמח מאוד לזלול מכשפה, "עם כל התוספות". לרגע קצר ומבהיל נדמה שבעלי החיים, הטרמפיסטים, נעלמו מהעלילה:
"והיא חפשה וחפשה אך אף אחד
לא בא לעזרתה" (ע' 10)
אך בסופו של דבר הם רק היו זקוקים להפוגה על מנת לשנס מתנים. הם יוצאים יחדיו מתוך הבוץ שנקלעו אליו (תרתי משמע) והופכים לדמות של מפלצת אימתני…

ספריות חינמיות ברשת - בתקופת הקורונה ובכלל

תמונה
כתבה: אילנית יהודה
בתקופה שבה בשל התפשטות נגיף הקורונה אנו ממעטים לצאת מן הבית מכורח או מרצון, נוכל לגלות ספריות וירטואליות ברשת.
מדובר בספריות שונות, וגם במוזיאונים ובמאגרי מידע הנגישים לנו באופן מלא וחינמי. כיוון שמספרם של אלו גדול מכפי יכולתו של פוסט זה להכיל, אציע כאן מספר אפשרויות תוכן, שלטעמי הן מעניינות במיוחד. בסוף הפוסט תמצאו גם קישורית לעשרות מאגרים חינמיים המונגשים מדף הבית של הספרייה והפניות נוספות.

1הארכיון: ספרות עברית בקול– מאפשר האזנה מקוונת ללא תשלום למאות יצירות עבריות בפרוזה ובשירה. מדובר ביצירות שהפכו לנחלת הכלל ובניהם אלו של ביאליק, רחל, לאה גולדברג ועוד.
כמו כן ניתן למצוא בארכיון זה יצירות מוקלטות של טקסטים מתקופת תור הזהב, מן המקורות היהודים וכן תרגומים שהפכו לקלסיים.
ההקלטות מבוצעות על ידי קריינים מקצועיים ואמנים כמו: חיים יבין, רבקה מיכאלי, ליאורה ריבלין ועוד. אתר הארכיון הינו מיזם של מרכז הספר והספריות בתמיכת משרד התרבות והספורט ומפעל הפיס.
מרכז הספר הקים גם ב 2012 את ארכיון הווידאו של סופרי ומשוררי ישראל תחת הכותרת 
סופרים קוראים שמטרתו היא לתעד ולהנציח סופרי…

פיוטים ברשת

תמונה
כתבה: אילנית יהודה

במסורת היהודית הפיוטים מושרים פעמים רבות בשבתות, בימים טובים ובחגים אך גם בימות החול. ניתן לדלות מהרשת מגוון רחב של פיוטים לכבוד חג הפורים הקרב ובא וליישם זאת גם לגבי חגים ומועדים אחרים. בכוונתי לסקור כעת בקצרה את אתר הפיוט והתפילהשיסייע לכם לעשות זאת.


פיוטים לפורים: מסורת כורדיסטאן
אתר הפיוט והתפילה מנגיש את עולם הפיוט באופן חינמי, לכל החפץ בכך. זהו אתר עצום בהיקפו ששואף לתת את התמונה הכללית הרחבה ביותר האפשרית של עולם הפיוט לאורך הדורות ובימנו אנו. בעבר הוא נקרא הזמנה לפיוט.

האתר הוא פרי של שיתוף פעולה של הספרייה הלאומית ושל האוניברסיטה העברית (סנונית), קרן אביחי, משרד החינוך, קרן מתנאל ושותפים נוספים. האתר הוקם לראשונה בשנת 2004.
מטרתו היא "לשמר ולהחיות מסורות, שירה, תפילה ומוזיקה יהודית בנות אלפי שנים מכל קהילות ישראל. האתר מנגיש לקהל הרחב את עולם הפיוט והתפילה על מרכיביו השונים – הטקסטים, המנגינות, הרקע הרעיוני, ההיסטורי, התרבותי והאקטואלי. מאגר הפיוטים והתפילות שבאתר מכיל ביצועים פופולאריים וביצועים פחות מוכרים כאחד, המופצים באופן יום-יומי בישראל וברחבי…

כותר : הספרייה המקוונת של ישראל

תמונה
כתבה: אילנית יהודה כותר היא ספרייה מקוונת לספרי עיון דיגיטלייםולספרי לימוד אינטראקטיבייםבשפה העברית. בפוסט זה אסקור את מהותו של מאגר ספרי העיון של כותר .
כותר עיון פונה לאוכלוסייה הבוגרת: תלמידי תיכון, מורים, סטודנטים, מרצים והקהל הרחב. מעבר להיותה ספרייה מקוונת של ספרי עיון דיגיטליים, היא מספקת גם סביבת עבודה אישית למשתמשים. זה בא לידי ביטוי ביכולת לארגן את המידע באופן מושכל ,לסמן במרקר וירטואלי קטעים חשובים, להעתיק קטע ולהדביק, להגדיל ולהקטין את תצוגת המסך, להוסיף הערות ועוד.

האוסף מכיל אלפי ספרים דיגיטליים בתחומים שונים: היסטוריה של עם ישראל, יהדות, מדעי הרוח והחברה, משפט ואף מדעי הטבע ומדעים מדויקים. קיימת גישה מובחנת לספרים של קורסים הנלמדים באוניברסיטה הפתוחה.
נוסף לכך, כותר מאפשרת גישה לשורה של כתבי עת. ביניהם : מבט מל"מ: כתב עת לענייני מודיעין ובטחון, טרמינל: כתב עת לאמנות המאה ה -21, אנליזה ארגונית: כתב עת לייעוץ ארגוני ועוד.

ניתן לחפש מידע בשתי שיטות מרכזיות :
א – על פי תחום הדעת הנבחר.
ב – על פי קטגוריות מובנות הנמצאות בתחתית האתר : ספרים חדשים, נבחרים, הגות, קלאסיקה ו…

ספרים של חול ורוח

תמונה
כתבה : אילנית יהודה

בפוסט זה אציג עבודות של שלושה אמנים ישראליים: מיכה אולמן, מאיר פיצ'חדזה ומאיר גלהקשורות בקשר עבות לעולם הספר.
מיכה אולמן (נולד 1939) הוא אמן ופסל בעל שם עולמי. עבודותיו מוצגות במקומות רבים על פני הגלובוס: ישראל, צרפת, יפן, פולין, פינלנד ועוד. ייתכן שמבין אלו, יצירתו הנודעת ביותר היא הספרייה הריקההנמצאת בלב ברלין, בכיכר בבל.באופן סמלי, אולמן מציג מדפים של ספרייה שנשארו ריקים לאחר שריפות הספרים שהתקיימו בכיכר זו ממש, תחת השלטון הנאצי. סמליות מבהילה זו של ספרייה יתומה המתגלה במערומיה בתוך בור מתחת לפני האדמה, מותירה את הצופה בה הלום וריק ממילים בעצמו.


 הספרייה הריקה (1995) מיכה אולמן
במקומות אחרים אולמן עוסק בעולם הספר, תוך שהוא משלב בין חומרי אדמה וחול לבין חומרים של בטון, פלדה וברזל. זהו אחד מסימני ההיכר הידועים שלו, שבאמצעותם הטביעאת חותמו הייחודי כאמן. היצירה "ספר חול" משנת אלפיים היא דוגמא טובה לכך :


ספר חול (2000) מיכה אולמן

החול המתפורר, הקל, הרך והעדין שאין למנותו, מתקשר בתודעתנו עם מרחבי הטבע והים ועם האינסוף. בניגוד לו, הברזל יצוק, כבד, גס וקבוע. …