פוסטים

על הדברים הקרובים מאת קארל צ'אפק

תמונה
  כתבה: אילנית יהודה קארל צ'אפק ( Karel Čapek 1890-1938) הוא מענקי הספרות שהצמיחה צ'כיה במאה העשרים.  שמו עולה בקנה אחד עם סופרים כמו: פרנץ קפקא, מילן קונדרה ופבל קוהוט . נוסף על היותו סופר, היה צ'אפק גם מחזאי ועיתונאי. במחזה R . U . R   (רובוטים אוניברסליים של רוסום), שכתב בשנת 1920 טבע לראשונה את המונח " רובוט " שנכנס מאז, באופן כה טבעי ללקסיקון שלנו. מחזה זה תורגם לעברית בידיו של אברהם שלונסקי בשנת 1930 והועלה בתיאטרון "האהל". הוא נדפס מחדש בכתב העת "דחק" וניתן לקרוא אותו ברשת באופן מלא (הפניה בסוף). ספרו הידוע ביותר של צ'אפק שתורגם לעברית בידיה של רות בונדי הינו: שנת הגנן . בפוסט זה אתייחס לספר:  על הדברים הקרובים: הולמסיאנה וטקסטים נוספים שראה לאחרונה אור בתמיכתו של משרד התרבות הצ'כי, בתרגומו של פאר פרידמן. מדובר ברשימות וסיפורים קצרים שכתב צ'אפק בשנים 1919-1925 ושפורסמו בשעתו, בעיתונים ובכתבי עת שונים. נראה שכתיבה בסגנון של רשימה היא טבעית לצ'אפק. גם "שנת הגנן" אותו הזכרתי קודם, הוא ספר בעל אופי של רשימ

אפליקציה לזיהוי חזותי

תמונה
כתבה: אילנית יהודה   אין זה סוד שבתקופה הנוכחית כמות המידע החזותי שאנו צורכים באמצעות תמונות, אייקונים, באנרים, סרטונים בפייסבוק, באינסטגרם ובעולם הרשת בכלל נמצאת בעליה מסחררת. בני דור ה – z , הילדים ובני הנוער שלא מכירים את המציאות שלפני עידן האינטרנט, מפרשים את העולם וחווים אותו בעיקר באמצעים הללו. ברשת ישנן אפליקציות רבות שמטרתן היא לבצע זיהוי חזותי של עצמים במרחב הקרוב והרחוק ולספק עליהם מידע. כמו : CAMFIND , PICT-PICKS ואחרות. בפוסט זה אתמקד באחת האפליקציות הפופולאריות ביותר, עדשת גוגל - GOOGLE LENS האפליקציה מאפשרת לזהות עצמים במרחב ולהבין במהירות את משמעותם, באמצעות שימוש בתמונה קיימת או באמצעות צילום. החוזקות של האפליקציה נובעות בין היתר מכך, שגוגל מאגמת את יכולותיה השונות ליחידה אחת, על מנת להעניק למשתמש תוצאות מקסימליות. פונקציות נוספות שהיא מאפשרת: * סריקה ותרגום של טקסט כולל אפשרות להאזין לו בשפת המקור. האפליקציה תדע לתרגם את  הטקסט לשפה אותה דוברים המשתמשים. יש ללחוץ על אייקון התרגום ולצלם את האובייקט אותו אנו רוצים לתרגם. כיוון ששפת המקום/הארץ שלנו היא

DICTA - כלים דיגיטליים לעיבוד טקסטים עבריים

תמונה
  כתבה: אילנית יהודה   - DICTA  היא ארגון ללא מטרת רווח שתוצריו החינמיים נועדו לתועלת הציבור . דיקטה מספקת כלים מגוונים המשתמשים באלגוריתמים המתקדמים ביותר של למידת מכונה ועיבוד שפה טבעית, לשם ניתוח טקסטים עבריים . המטרה היא לסייע לחקר ולעריכה של טקסטים עבריים, קלאסיים ומודרניים כאחד . הכלים החינמיים: * נקדן אוטומטי : ניקוד אוטומטי של טקסטים בעברית רבנית ומודרנית. * נקדן מקצועי : מציע מגוון פתרונות שנועדו לקצר משמעותית את זמן ניקוד הטקסטים . חיפוש בתנ"ך. *איתור איזכורים תנכי"ם ותלמודיים בטקסטים . *פיענוח ראשי תיבות רבניים . *חיפוש בתלמוד . *השוואת גירסאות ואיתור מילים מקבילות . סיווג סגנוני של טקסטים מקראיים . *פילוחים סגנוניים . *איתור חרוזים על פי מצלול ואליטרציה (הישנות צלילים). בפוסט זה אדגים את אופן השימוש בנקדן המקצועי , תוך יישומו באמצעות שיר של המשורר ליאור שטרנברג. השיר לקוח מספרו: "הלחם, המלח" . השלב הראשון הוא הזנת השיר:          תוכלו לבצע הזנה של טקסט בשתי דרכים: להקליד אותו באופן ידני באתר, או להעלות אותו מתוך קובץ    

מכשפה טובת לב והמטאטא שלה

תמונה
כתבה: אילנית יהודה טרמפ על מטאטא מאת ג'וליה דונלדסון הוא אחד מספרי הילדים שהפכו לקלסיקה בגיל הרך. לא חינם זכה למעמד זה. מעוררת השתאות העובדה שניתן למצוא כל כך הרבה אנושיות, חמלה ודמיון בספר שמכיל בסך הכל  605 מילים. וכן, ספרתי כל אחת מהן. באנגלית שמו של הספר: Room on the Broom מתחרז נפלא. התרגום לעברית של רימונה די-נור שעליו אני נסמכת, מוותר על החריזה, והוא בהחלט מוצלח. בלב הסיפור עומדת מכשפה נטולת שם, שהמטאטא מהווה עבורה מעין מטוס פרטי. היא מרכיבה עליו דרך קבע את החתול שלה, ואליהם מצטרפים כלב, עורב וצפרדע שמצאו פריטים שאבדו למכשפה בדרך והם מבקשים ממנה טרמפ. כולם שמחים וטובי לב במעופם בשמיים עד שלפתע המטאטא נשבר. בעקבות הנחיתה הלא צפויה, המכשפה נאלצת לברוח מדרקון אכזר ורשע, שישמח מאוד לזלול מכשפה, "עם כל התוספות". לרגע קצר ומבהיל נדמה שבעלי החיים, הטרמפיסטים, נעלמו מהעלילה: "והיא חפשה וחפשה אך אף אחד לא בא לעזרתה" (ע' 10) אך בסופו של דבר הם רק היו זקוקים להפוגה על מנת לשנס מתנים. הם יוצאים יחדיו מתוך הבוץ שנקלעו אליו (תרתי משמע) והופכים לדמות של מפל

ספריות חינמיות ברשת - בתקופת הקורונה ובכלל

תמונה
כתבה: אילנית יהודה בתקופה שבה בשל התפשטות נגיף הקורונה אנו ממעטים לצאת מן הבית מכורח או מרצון, נוכל לגלות ספריות וירטואליות ברשת. מדובר בספריות שונות, וגם במוזיאונים ובמאגרי מידע הנגישים לנו באופן מלא וחינמי. כיוון שמספרם של אלו גדול מכפי יכולתו של פוסט זה להכיל, אציע כאן מספר אפשרויות תוכן, שלטעמי הן מעניינות במיוחד. בסוף הפוסט תמצאו גם קישורית לעשרות מאגרים חינמיים המונגשים מדף הבית של הספרייה והפניות נוספות. 1   הארכיון: ספרות עברית בקול – מאפשר האזנה מקוונת ללא תשלום למאות יצירות עבריות בפרוזה ובשירה. מדובר ביצירות שהפכו לנחלת הכלל ובניהם אלו של ביאליק, רחל, לאה גולדברג ועוד. כמו כן ניתן למצוא בארכיון זה יצירות מוקלטות של טקסטים מתקופת תור הזהב, מן המקורות היהודים וכן תרגומים שהפכו לקלסיים. ההקלטות מבוצעות על ידי קריינים מקצועיים ואמנים כמו: חיים יבין, רבקה מיכאלי, ליאורה ריבלין ועוד. אתר הארכיון הינו מיזם של מרכז הספר והספריות בתמיכת משרד התרבות והספורט ומפעל הפיס. מרכז הספר הקים גם ב 2012 את ארכיון הווידאו של סופרי ומשוררי ישראל תחת הכותרת  סופרים קוראים  שמטרתו היא ל

פיוטים ברשת

תמונה
כתבה: אילנית יהודה במסורת היהודית הפיוטים מושרים פעמים רבות בשבתות, בימים טובים ובחגים אך גם בימות החול. ניתן לדלות מהרשת מגוון רחב של פיוטים לכבוד חג הפורים הקרב ובא וליישם זאת גם לגבי חגים ומועדים אחרים. בכוונתי לסקור כעת בקצרה את אתר הפיוט והתפילה שיסייע לכם לעשות זאת. פיוטים לפורים: מסורת כורדיסטאן אתר הפיוט והתפילה מנגיש את עולם הפיוט באופן חינמי, לכל החפץ בכך. זהו אתר עצום בהיקפו ששואף לתת את התמונה הכללית הרחבה ביותר האפשרית של עולם הפיוט לאורך הדורות ובימנו אנו. בעבר הוא נקרא הזמנה לפיוט .   האתר הוא פרי של שיתוף פעולה של הספרייה הלאומית ושל האוניברסיטה העברית (סנונית ) , קרן אביחי, משרד החינוך, קרן מתנאל ושותפים נוספים. האתר הוקם לראשונה בשנת 2004. מטרתו היא "לשמר ולהחיות מסורות, שירה, תפילה ומוזיקה יהודית בנות אלפי שנים מכל קהילות ישראל. האתר מנגיש לקהל הרחב את עולם הפיוט והתפילה על מרכיביו השונים – הטקסטים, המנגינות, הרקע הרעיוני, ההיסטורי, התרבותי והאקטואלי. מאגר הפיוטים והתפילות שבאתר מכיל ביצועים פופולאריים וביצועים פחות מוכרים כאחד, המופצים בא