בימת שיר



בימת שיר לשנת 2019





מַעְגָּל חַיִּים בִּצְבָעִים / נקר  אביבה

בְּיַנְקוּתִי  הִלְבִּישוּנִי לָבָן ,
אַךְ בִּשְלַבֵּי גְּדִילָתִּי הַשּונִים הִשְתַּנָּה הַגָּוָן.
כְּשֶהִָיִיתִי זוחֶלֶת , או אוכֶלֶת ,
הִלְבִּישוּנִי  בְּצָהוב  וּבִתְכֵלֶת .
עֵת שִׂיחַקְתִּי  בַּבּוץ וּבַחול ,
לָבַשְתִּי  סַרְבָּל  כָּחול.
בְּעִידָן הַיַּלְדוּת  וְהַתּום
הִתְהַלָּכְתִּי  בְּיָרוק  וּבְכָתום.
בְּגִיל הַהִתְבַּגְּרוּת חָלַמְתִּי עַל שָלום ,
לא  אָבִיתִי  מָרוד
אָז  עָנַדְתִּי  סֶרֶט  וָרוד.
כְּשֶהַהוּא  אותִי  אָהַב ,
פִּזַּזְתִּי  בְּסַנְדְּלֵי  כֶּסֶף
וְרָקַדְתִּי  בְּנַעֲלֵי  זָהָב.
בִּתְקוּפות שֶל  חוסֶן , שִיגְשוּג  וְשֶפַע  בְּתַרְכִּיז ,
הִתְהַדַּרְתִּי  בְּמַחְלְצות  בּורְדו  וְטוּרְקִיז .
וּכְשֶגּוּפִי  הַצָּנוּם  הָפַךְ  עֲגַלְגַּל,
הוסַפְתִּי  גַּם  צֶבַע  סְגַלְגַּל,
וְאָז הִתְהַפֵּךְ הַגַּלְגַּל;
וּבִימֵי  הָאֲבֵלוּת  וְהַשְּכול
עָטִיתִי  שָחור  או  כָּחול.
בִּשְנות הַבְּדִידוּת , הַקַּדְרוּת  וְהַכְּפור
לָבַשְתִּי  גְּוָנִים  שֶל  אָפור .
וּכְשֶנִמְצָא לִי לֵב  רָחוּם  ,
נִשְתַּנּוּ  בְּגָדַיי  לְחוּם .
אַךְ  עַד  מְהֵרָה הִתְחַלֵּף  הַגָּוָן
וְשוּב  עָטַפוּנִי  בְּצֶבַע  לָבָן .




לַנּוֹכַח הַמִּדְבַּר / אילנה גורודיסקי

הַמִּדְבַּר מִתְלַבֵּשׁ בַּזָּהָב וּבָאֹדֶם,
וְאִתִּי מְדַבֵּר בַּלָּשׁוֹן הַסְּתָרִים.
הַמִּדְבַּר הַנִּשְׂגָּב כָּאן הָיָה עוֹד מִקֹּדֶם,
וְהִגַּעְתִּי אֵלָיו אֶת כֹּחוֹ לְהַפְנִים.

אֲצִילִי וּמְיֻחָד הוּא לִשְׁמֹעַ כָּל רַחַשׁ
בְּלִבִּי, בַּיְּקוּם וּבְכֹל פִּסַּת חוֹל.
הָעוֹלָם אֶת חָפְצוֹ לִי מַשְׁמִיעַ בַּלַּחַשׁ,
וּצְבָעִים מְפַזֵּר בִּמְשִׁיכַת הַמִּכְחוֹל.

כֵּן, הַדֶּרֶךְ הֲלוֹם לֹא עָבְרָה בַּמַּרְגּוֹעַ,
וְהוּצְפָה לֹא אַחַת בַּדְּמָעוֹת וּבַבֹּץ.
אַךְ הַטֶּבַע דּוֹרֵשׁ לְהַנִּיחַ לָרֹעַ,
לְהַבִּיט בַּשְּׁקִיעָה וְלַיֹּפִי לִקְרֹץ.

הָעוֹלָם מִתְעַטֶה בַּפְּנִינִים לְעֵת עֶרֶב,
וְאִתִּי מְדַבֵּר בַּלָּשׁוֹן הַמִּדְבַּר.
מִי אֲנִי מִמּוּלוֹ שֶׁאֶפֹּל כָּאן עַל חֶרֶב,
לְאַחַר שֶׁהָיִיתִי קְשּׁוּבָה לָעִקָּר?


  
 
חֹרֶף (93) / חפצי זוהר
 
שָׁמַיִם עֲצוּבִים
מְטַפְטְפִים אֶת כְּאֵבָם
כְּמוֹ מְנַסִּים לְהִפָּטֵר
מִכֹּבֶד יְגוֹנָם


 
וּמַשְׁלִיכִים טִפָּה
אַחַר טִפָּה
בְּלִי עֹדֶף מְיֻתָּר
וְהַכְּאֵב נִגַּר
אֵילָם וּמְנֻכָּר

 
וְהָרַעַם זוֹעֵק
וְהַבָּרָק מֵאִיר תְּמוּנָה
שֶׁל חֹרֶף שֶׁכּוֹאֵב
שָׁנָה אַחַר שָׁנָה



  
 
מֶחֱוָה לז'ק פַּרְוַר / שרה מלול

נְשִׁיקוֹת עַל גּוּף
אוֹר עָמוּם שֶׁל
פָּנָסִים, מְטַפְּסִים בַּכְּנִיסָה
הִדְהוּד שְׁקָרִים
מִישֶׁהוּ אוֹמֵר חֹרֶף
סוֹף נוֹבֶמְבֶּר , עֲדַיִן אֵין גֶּשֶׁם
הָעוֹר שֶׁלָּךְ בַּרְוָז
אַתְּ פּוֹתַחַת אֶת כָּל הַחַלּוֹנוֹת
לְהַפְשִׁיר אֶת צִנַּת

הָאוֹר נִכְנָס
מֵכִין לוֹ קָפֶה
מְפַשְׁפֵּשׁ בֵּין הַשְּׂמִיכוֹת
מַכִּיר אֶת הַדֶּרֶךְ
מְנַפֵּץ חַסְדֵי אֶתְמוֹל


  

אל הים / רינת מצליח

נֵלֵךְ אֶל הַיָּם
אַתְּ וַאֲנִי
דִּמְעוֹתַיִךְ הָרַכּוֹת יִטָּמְעוּ בּוֹ
אִישׁ לֹא יַרְגִּישׁ אֶת מְלִיחוּתָן הַכּוֹאֲבוֹת
רַק אֶת אַדְוָתָן הַמְּלַטְּפוֹת בְּרוֹךְ
אֶת הַחוֹל

אַתְּ וַאֲנִי
נֵלֵךְ אֶל הַיָּם
לֹא נֵדַע סַעַר עוֹד, לֹא יַכּוּ בָּנוּ גַּלִּים
שֶׁל אֶתְמוֹלִים רְעוּעִים כִּבְדֵי מַשָּׂא.
רַק בְּרִיזָה תְּלַטֵּף בְּרוֹךְ
מְצוּלוֹת הַלֵּב





יְצִירָה חֲרִישִׁית/ עֵרָן טוּרְגֶ׳מַן

שִׁירִים שֶׁנִּכְתְּבוּ
עַל גַּבֵּי דַּף נְיָר
אוֹתִיּוֹתֵיהֶם נוֹתְרוּ 
"שְׁקֵטוֹת" לְגַמְרֵי.

בְּדִיּוּק בַּזְּמַן
    שֶׁהָאוֹתִיּוֹת הָהֵן
    זוֹעֲקוֹת 
לָצֵאת אֶל אֲוִיר 
    הָעוֹלָם

   נִכְנָסוֹת הַמִּלִּים 
אֶל תּוֹךְ מְגֵרָה 
           בַּשִּׁדָּה הַיְּשָׁנָה
וְהַיָּד הַהִיא, כּוֹתֶבֶת
כּוֹתֶבֶת בְּלַהַט 
           אֶת  
  פְּעִימוֹת הַלֵּב

וּבְשֶׁקֶט מוֹפְתִי 
מִסְתַּדְּרוֹת לָהֶן הָאוֹתִיּוֹת
בְּקֶצֶב אָחִיד עַל גַּבֵּי דַּף נְיָר לָבָן
וּלְלֹא מִלִּים חוֹתְמוֹת הֵן 
אֶת אוֹתָהּ יְצִירָה חֲרִישִׁית






אֲחִיזָה / רבקה גבריאל ראובן

אָחַזְתִּי בִּכְנַף הַטַּלִּית
שָׁאַבְתִי לְקִרְבִּי אֶת רֵיחוֹ שֶׁל אָבי.
נָשָׂאתִי עֵינַיִים כָּלוֹת לַמְּרוֹמִים,
בֵּין הַכּוֹכָבִים תַּרְתִּי
אֲחָר דְּמוּת דְיוֹקָנוֹ.

 הִצְמַדְתִּי שְׂפָתַיִים חֲרֵבוֹת
לָאוֹתִיּוֹת מִסִּידוּר תְּפִילָתוֹ הַמְּיוּתָם,
לִבִּי כָּמָהּ לְקוֹל זְמִירוֹתָיו.

לְעֵת מָצוֹק בִּקַּשְׁתִּי אֶת שִׂכְלוֹ הַיָּשָׁר,
עֲצַת אָב וּתְמִיכָה,
הַיָּד הַמּוּשֶׁטֶת,
בָּחָלָל גִּשְּׁשָׁה.

עֲטִיתִי עָלָי אֶת טַלִּיתוֹ שֶׁל אָבִי,
פָּרַקְתִּי בְּדֶמַע וּלְחִישָׁה
אֶת אֲשֶׁר הַלֵּב
נָשָׂא.



  

עננים / ניסן אבדי

כְּמוֹ הָעַנָנִים
אַתְּ בּוֹחֶרֶת בַּגוֹבַהּ
וּכְמוֹתָם
לֹא שׁוֹעָה לְכָל שֶׁלְמַטָּה.


כְּמוֹ הָעַנָנִים
אַתְּ לוֹבֶשֶׁת צוּרוֹת צוּרוֹת
וּכְמוֹתָם
אַפוּפָה מִסְתוֹרִין.

כְּמוֹ הָעַנָנִים
אַתְּ עַטוּיָה אַדִישׁוּת
וּכְמוֹתָם
רְחוֹקָה מְהֵישֶׂג.

אַהָהּ!
לוּ הִרְעַפְתְּ עָלַי אַהֲבָה
כְּמוֹ גֶשֶׁם עַנָנִים.



  


בְּטֶרֶם יֵאָסֵף / נוגה אהודה

לְאִטָּם נוֹדְדִים הַגַּלִּים
הָלְאָה הָלְאָה מִכָּאן.
וּבַמֶּרְחָק סִירָה קְטַנָּה,
תּוֹרֶן, שׁוֹבַל לָבָן,
תְּכֵלֶת הַמָּיִם נוֹשֶׁקֶת
לִכְחֹל שָׁמַיִם
בְּרַכּוּת,
בְּעֶדְנָה מֻפְלָאָה.
וְהֶמְיַת הַגַּלִּים
וְהֶמְיַת הצדפים
כְּמַנְגִּינָה מְכֻשֶּׁפֶת
מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה.
וַאֲנִי צוֹפָה בּוֹ
אדוותיו מְלַחֲכוֹת כַּפּוֹת רַגְלָי,
כַּמָּה יָפֶה הוּא מְחַיֶּכֶת
לְלֹא אֹמֶר.
עוֹד מְעַט תִּשְׁקַע הַשֶּׁמֶשׁ
בְּכָתֹם בּוֹעֵר,
וַאֲנִי כְּבָר צְרִיכָה לָלֶכֶת
לַחֲזֹר אֶל הֲמוּלַת
אָדָם,
עוֹד מַבַּט אַחֲרוֹן אֶל
הַיָּם
בְּטֶרֶם יֵאָסֵף
הַיּוֹם.


  
  
בַּדְּרָכִים /  מנחם מ' פאלק

רָאִיתִי אֶת הַמָּשִׁיחַ עוֹשֶׂה דַּרְכּוֹ
מִלַּטְרוּן לִירוּשָׁלַיִם
בְּשִׂמְלַת גְּבָרִים אֲרֻכָּה וּצְחוֹרָה
בְּזָקָן מִתְפַּצֵּל בָּרוּחַ
עוֹטֵף אֶת הַצַּוָּאר
בְּטוּרְבָּן עַל הָרֹאשׁ
וְעֵינַיִם כְּבוּיוֹת.

רָאִיתִי אֶת הַמָּשִׁיחַ בְּדַרְכּוֹ לִירוּשָׁלַיִם
מְכַתֵּת רַגְלָיו, לֹא נִכְנַע לְסִימָנֵי הָעֲיֵפוּת
נֶעֱזַר בְּמַקֵּל עֲשׂוּי עֵץ טִבְעִי, כְּמוֹ מְפֻסָּל
רֹאשׁוֹ נִרְאֶה כִּפְנֵי אַרְיֵה
אָזְנָיו כְּרוּיוֹת לָאוֹת.

רָאִיתִי אוֹתוֹ קָרוֹב לִירוּשָׁלַיִם
פָּנָיו אֵיתָנוֹת לְכִוּוּן שַׁעֲרֵי הָעִיר
מִצְחוֹ נְחוּשָׁה, פִּיו חָתוּם
עַד בּוֹא זְמַן הַתְּשׁוּבָה.
עֵינָיו נִפְקָחוֹת קִמְעָה.

רָאִיתִי אֶת הַמָּשִׁיחַ
מְסוֹבֵב רֹאשׁוֹ, מַבִּיט מַעֲלָה וְלַצְּדָדִים
סוֹקֵר אֶת הָאֲנָשִׁים
עוֹשֶׂה תְּנוּעַת הַשְׁלָמָה בְּיָדָיו
פּוֹנֶה לְאָחוֹר
מוֹתִיר עֵינָיו לְהִכָּבוֹת שֵׁנִית
חוֹזֵר לִמְעוֹנוֹ הַמְּעָרָתִי
הַמֻּסְתָּר מֵעֵינֵי בְּנֵי תְּמוּתָה.

כַּנִּרְאֶה שֶׁעֲדַיִן
אֵין דַי שֵׂיבָה בִּזְקָנוֹ.





אִמִּי יֵשְׁנֶנָּה / לאה קצנל

יוֹשֶׁבֶת עִם אִמָּא בְּגִנַּת בֵּיתָהּ
מִשְׁתַּדֶּלֶת לְנַהֵל אִתָּהּ סְתָם שִׁיחָה
הִיא אֵינָהּ עוֹקֶבֶת, לֹא אוֹמֶרֶת מִלָּה
עֵינֶיהָ בּוֹהוֹת, הִיא נִרְאֵית אֲבוּדָה

וְאָז בְּמַבָּט כֹּה טָרוּד וְנוֹאָשׁ
אוֹמֶרֶת מִלִּים בְּלִי קֶשֶׁר מַמָּשׁ
מִין סָלַט תְּכָנִים, כְּלָל לֹא מוּבָן
שֶׁאֲפִלּוּ לִי אֵין מֻשַּׂג מָה פִּשְׁרָן

וְהִיא מִתְאַמֶּצֶת וַאֲנִי לֹא פָּחוֹת
שְׁתֵינוּ רוֹצוֹת לְהָשִׁיב נִשְׁכָּחוֹת
לִיצֹר מֵחָדָשׁ כָּל חִבּוּר אֲמִתִּי
אַךְ, אִמִּי שֶׁמּוֹלִי כְּבָר אֵינֶנָּה עִמִּי.





זִיקיִת יַעַל אַרְבֶּלִי

חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ מְטַפֶּסֶת,
בְּמַעְלָה עֵץ גָּדוֹל.
בִּלְפִיתָה דְּבִיקָה נֶאֱחֶזֶת,
נִשְׁמֶרֶת לֹא לִיפּוֹל.

לְטַרְפָה מְשַׁחֶרֶת,
מֵאוֹיְבֶיהָ נִשְׁמֶרֶת.
בְּתַחְבּוּלוֹת ,
מִסְתַּתֶּרֶת.

לוֹבֶשֶׁת מַסֵּכוֹת ,
מְשָׁנַה פָּנִים.
מַחֲלִיפָה מֵרְאוֹת,
צוֹבַעַת  בִּגְוָונִים.

בִּיְכוֹלֵת נְדִירָה,
מַחְשִׁיכָה אוֹ מְאִירָה.
מַתְאִימָה עַצְמָהּ ,
כְּשֶׁהַמְּצִיאוּת מִשְׁתַּנָּה.

מוֹרָה,
מַדְגִּימָה,
מְכַווֶנֶת
מְלַמֶּדֶת,

רָזֵי הִישָׁרְדוּת.





בְּאֵין שִׁיר / דודו בר

מְשׁוֹטֵט בֵּין הַשּׁוּרוֹת
מְחַפֵּשׁ מִשְׁפָּטִים אוֹבְדִים
כַּהֵלֶךְ הָעוֹבֵר וְשָׁב בָּרְחוֹבוֹת.
מְלַקֵּט מִילִים אֲבוּדוֹת,
מִילָה מִפֹּה וּמִילָה מִשָּׁם
כְּצִפּוֹר בְּאֵין שִׁיר.





בַּאֲבִיב אֶשְׁתַּקֵּד / יפה חכמון

הַכִּי תֶּעֱרַב לִי הַפְּרִיחָה
מַתְּנַת הָאֵל וְהָאֲדָמָה
כְּשֶׁאַתֶּם מְכוּסִים בָּאֲדָמָה?
בַּאֲבִיב אֶשְׁתַּקֵּד
פְּרַחְתֶּם
לָנוּ הִנְעַמְתֶּם
וְהַבַּיִת עוֹמֵד עַל תִּלּוֹ
מְבַכָּה שִׁמְמוֹנוֹ


  

הַדָּג / אריאל כהן

הַדַּיָּג אוֹתִי שֶָׁלָה, וְכָךְ אוֹתִי הָרַג.
אֲנִי חֵלֶק מִקְּבוּצָה מִתְפַּתֶּלֶת, מַצְחִינָה, שֶׁל בְּשַׂר דָּג.
מְחַפְּשִׂים מַיִם, מְחַפְּשִׂים אֲוִיר,
מְחַפְּשִׂים אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה לְהַעֲבִיר.
אֵין לִי זְמַן: אֵין זְמַן לְהִמָּלֵט, אֵין זְמַן לַחֲשֹׁב.
הִסְתַּיְּמוּ חָיַי, אַךְ עוֹד נוֹתַר לִי חוֹב.
חוֹב לַיָּם הֶעָמוֹק, הָרָטוֹב.
מָקוֹם בְּלִי אוֹר, בְּלִי שִׂמְחָה,
בּוֹ מָלְאָה חֲוָיַת חָיַי הַמַּסְרִיחָה.
לֹא הָיָה בּוֹ מַעֲלָה, לֹא הָיָה בּוֹ מַטָּה.
הָיִיתִי כֹּה לְבַד, עַד שֶׁפִּתְאֹם אַתָּה בָּאתָ.
אַתָּה הַדַּיָּג הָאַכְזָר, הַלֹּא רָחוּם.
עִם שֵׂעָר מְקֻרְזָל וְזָקָן בְּצֶבַע חוּם.
בִּתְּנוּעָה מְהִירָה, פְּשׁוּטָה, עֲגֻלָּה,
מֵהַמַּיִם אוֹתִי שָׁלַפְתָּ, וְהֵבֵאתָ לִי—גְּאֻלָּה.


  

הו, ריבונו של באר-שבע ועומר! / אליעזר גרינשפן


הוֹ, רִבּוֹנָן
שֶׁל בְּאֵר-שֶׁבַע וְעֹמֶר!
תֵּן לִי תְּבוּנָה
לְהִשְׁתַּלֵּט עַל הַחֹמֶר,
תֵּן לִי גַּם עֹז
לְחַשֵּׁל אֶת הָרוּחַ,
וְשִׁקּוּל דַּעַת -
מֵהֲבָלִים לָנוּחַ,
וּבְשֵׁלוּת שֶׁל גִּלִי -
לָנוּעַ לְאַט,
וְשֶׁמֶן לַנֵּר -
לְהָאִיר לָהּ לָעַד.




אֵלַת הָאֵפֶר / ליטל דיין
(* פרפרזה לספור "סינדרלה".)


מֵאָפֹרֵךְ לֹא יָצָאת לִלְחֹךְ בַּאֲפָרִים
רַק אֵפֶר יָמִים לְאָחוֹת בְּלִי הֶפְסֵק
וּבָא בִּגְלִימָה נוֹסֵךְ אֶל לִבֵּךְ
אַפְרוֹדִיז תַּפּוּחַ-אֲפַרְסֵק.

אַף שֶׁשַּׁחַר תְּמוֹלֵך לֹא דָּגַל גְּלִימָתוֹ
נִמְשַׁכְתְּ אַחֲרָיו אֶל בִּינוֹת עֳפָאִים
וּבִשְׁנֵי נְשָׁפִים הוּא נָשַׁף אֶל קִרְבֵּךְ
הַבְלֵי אָהֲבָה רִגְעִיִּים.

הוּא הֵסִיר גְּלִימָתוֹ, הֵנִיף שַׁרְבִיטוֹ
לִנְעֹר עֲפַר עֳפָרַיִךְ
וְאֵפֶר פָּנַיִךְ נִקָּה בִּלְשׁוֹנוֹ
מַסִּיחַ זָקִיף מִשְּׁעָרַיִךְ.

אַךְ עֵת תַּמּוּ יְמֵי מִשְׁתֶּה
עָטָה פָּנָיו אֲפֵר וָכֶפֶר
קִקְיוֹן אַפִּרְיוֹן חָזַר לְהַדְלִיעַ
וְשַׁבְת וְנִזְרַקְתְּ אֶל הָאֵפֶר.





אוֹר / ג'ני פרמינגר

מַגָּע אֶחָד,
מַחֲיֶה נְשָׁמָה,
פּוֹצֵעַ.
רֶגַע אֶחָד,
נֶחְרַט עָמֹק,
בֵּין קִפְלֵי הָעוֹר.
הַגּוּף תָּמִיד זוֹכֵר,
מֵעִיר אוֹתְךָ
לִהְיוֹת עַצְמְךָ,
אוֹר.



כל הזכויות שמורות למחברים @


תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

כותבים את ההיסטוריה מהצד הנשי : הציירת אנה טיכו

מדברים עם הידיים (ולא רק) : מהי שפת סימנים ?

הלאה, שיעורי הבית! על מסע הפלאים של נילס הולגרסון בחברת אווזי הבר