בימת שיר

בימת שיר 2021

 

אַהֲבָה חַד – כִּיוּוּנִית  

נקר  אביבה

 

נִפְגַּעְתִּי מִכַּמָּה אֲנָשִים, אַךְ נוֹכַחְתִּי,

שֶאֶפְשָר גַּם לִסְלוֹחַ, וְסָלַחְתִּי וְשָכַחְתִּי.

וְאָז הוֹפַעְתָּ אַתָּה

וְלִבִּי שְבִי אַחֲרֶיךָ נָטָה.

מִמַּבָּט רִאשוֹן, שֶבְּךָ הֵעַפְתִּי,

לְעוֹלַם הַדִּמְיוֹן נְטוּל הָרֶסֶן הוּעַפְתִּי.

וּכְכוֹל שֶלִּדְמוּתְךָ יוֹתֵר נֶחְשַפְתִּי,

חַשְתִּי גַּעְגּוּעִים עַזִּים וְרַק לִרְאוֹתְךָ נִכְסַפְתִּי.

רוֹב אַהֲבָה מֵרָחוֹק עָלֶיךָ הִרְעַפְתִּי

וּלְעוֹלָם שֶל חֲלוֹמוֹת  וּפַנְטַזְיוֹת נִסְחַפְתִּי .

כָּל מַחְשְבוֹתַי נָסַבּוּ עָלֶיךָ.

חֲלוֹם נִשְׂגָּב הָיָה לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ.

חֲלוֹם, שֶלּוּ נִתְגַּשֵּם, וְלוּ רַק לִזְּמַן קָצָר,

צָפוּף הָיָה הַמָּקוֹם לָרְשָמִים שֶיּוֹתִיר,

צָפוּף וְצַר.

חָרֹת  יֵיחָרְתוּ  אֵלּוּ  הָרְשָמִים

וְיָצוּפוּ  וְיַעֲלוּ כְּזִכְרוֹנוֹת נְעִימִים.

אַךְ  אוֹיָה  לִי!  כַּמָּה חֲבָל לִי, שֶזֶּה לֹא הֲדָדִי

וְשֶאַתָּה אֵינְךָ יָכוֹל לַעֲמוֹד לְצִדִּי.

מְדֻבָּר  בְּאַהֲבָה חַסְרַת סִיכּוּי,

שֶטֶּרֶם מֻמְּשָה וְאֵין  לָהּ זִיכּוּי.

אַךְ קָשֶה לֶאֱסוֹר עַל  הַלֵּב  לֶאֱהוֹב

לַמְרוֹת  כָּל הַסֵּבֶל, הַצַּעַר  וְהַמַּכְאוֹב.

בְּעֵינַי, אַתָּה יָחִיד  וּמְיוּחָד בְּמִינְךָ,

עַל כֻּלָּם אַתָּה מַאֲפִיל רַק בְּאֶצְבַּע יְמִינְךָ.

 

גָּבוֹהָּ מִשִּכְמְךָ וָמַעְלָה, הֲדָרְךָ  מַלְכוּתִי,

וְכָל כֻּלְּךָ מוּשְלָם  וְאֵיכוּתִי.

אוֹמְרִים: שֶיֵּש רָצוּי  וְיֵש מָצוּי,

אַךְ  כְּשֶמָּצוּי וַאֲנִי עוֹמְדִים עַל הַסַּף,

לִבִּי  תָּמִיד אִתְּךָ, עִם כְּלִיל הַשְּלֵימוּת הַנִּכְסָף.

וַאֲנִי מַבִּיטָה בְּךָ בְּעֵינַיִם  כָּלוֹת וּבְחוֹסֶר אוֹנִים,

הֲכָזֶה  תִּשָּאֵר  גַּם לְאוֹרֶךְ  שָנִים? ? ? ? ?

 

 

פְּרַאג - עֶרֶב קָיִץ

אופיר מלכי

 

בְּסִיוּמוֹ שֶׁל יוֹם לוֹהֵט

יָרַדְנוּ אֶל מִתַּחַת גֶּשֶׁר קָאֲרְל.

כַּפּוֹת רַגְלַיִי כָּאַבוּ אַחֲרֵי הֲלִיכָה מֵמוּשֶכֵת.

הַגַּב - הָרָג אוֹתָך.

מִתַּחַת לָעֵצִים, יָשְׁבוּ צְעִירִים וְתַיָירִים,

מֵעֲשְנִים, צוֹחֲקִים, מְשוֹחָחִים בְּשָׂפָה זָרָה.

הָיוּ שֶפָּשְטוּ חוּלצָה וְנִכְנֵסוּ אֶל הַמַּיִם הָכֵּהִים.

חִפָּשְנוּ מָקוֹם לָשֶׁבֶת,

אַך, בָּתֵּי הַקָּפֶה וְהָמִסְעֳדוֹת הָמוּ אָדָם.

צְחוֹקָם פִּעֲפֵּע כְּמוֹ עֲנֵנִי הֶעָשָׁן הַלָּבָן

נָשַמְנוּ עָמוֹק אֶת רֵיחוֹ.

הַשָּׁנִים זָרְמוּ עַל פָּנֵינוּ בְּשֶׁטֶף .

בַּנָּהָר, הִתְנַגְּשׁוּ גִּזְעֵי עֵצִים בְּקוֹל פִּיצוּחַ.

 

זֶה יִהְיֶה עֶרֶב קָיִץ, בְּסִיוּמוֹ שֶׁל יוֹם לוֹהֵט.

נֵרֵד אֶל מִתַּחַת לְגֶשֵּׁר קָאֲרְל.

נֵשֵׁב בְּבֵית קָפֶה אַפְלוּלִי,

נִשְׁתֶּה, נֵשוֹחֵחַ, נִצְחַק

חַסְרֵי דְּאָגָה.

וְהַלַּיְלָה יִשְתַרֵעֲ וְיֵפַשֵק לְפָנֵינוּ אֶת רַגְלָיו בְּהַזְמָנַה.

 

 

מַחֲשָׁבוֹת

אופק בנימיני

 

אֵיךְ הַמַּחֲשָׁבוֹת בּוֹעֲרוֹת בִּי,

צְרִיכָה טִפָּה עֶזְרָה.

שׁוּב שׁוֹכֶבֶת בַּמִּטָּה וְחוֹשֶׁבֶת עַל הַחֲבֵרָה,

זוֹ שֶׁמְּחַכֶּה שֶׁאָבוֹא שׁוּב לְבַקָּרָה.

אַתָּה שׁוֹמֵעַ וְלֹא עוֹזֵר,

לֹא יְכוֹלָה אִתְּךָ יוֹתֵר.

אַךְ הַמַּחֲשָׁבוֹת בּוֹעֲרוֹת בִּי, בּוֹעֲרוֹת.

מִיּוֹם לְיוֹם הֵן הוֹפְכוֹת לְיוֹתֵר חֲזָקוֹת.

אֲנִי רַק חוֹשֶׁבֶת אֵיךְ אֹכֵל לִהְיוֹת רַקְדָנִית,

יָדוּעַ שֶׁאֲנִי מְאוֹד מַשְׁקִיעָנִית.

לֹא יוֹדַעַת מֵאֵיפֹה זֶה בָּא,

כָּל יוֹם מֵהַחַלּוֹן מְצִיצָה.

רוֹאָה שַׁיָּרָה שֶׁל אֲנָשִׁים, עִם בָּלוֹנִים,

אוֹתִי מְעוֹדְדִים "אַתְּ יְכוֹלָה"

אָז לָקַחְתִּי עִפָּרוֹן וּמְחַבֶּרֶת,

צִיַּרְתִּי בָהּ אֶת מָה שֶׁאֲנִי חוֹשֶׁבֶת.

הַצִּיּוּרִים הָפְכוּ מְפֻרְסָמִים,

וְהָעִקָּר שֶׁהִרְוַחְתִּי כַּמָּה מֵאוֹת שְׁקָלִים.

 

 

תזדרזו במעשים טובים

( אלכסנדר יאשין - Александр Яшин )

תרגום: אליעזר גרינשפון.

 

עם אב חורג

לחיות היה לא קל-

אך הוא תמך בי - כמה שיכל.

יצא ממנו לי הרבה לקחת -

אך הוא ממני

לא קיבל קצת נחת.

 

אימי סיפרה, שבשעות האחרונות

נזכר בי כל שעה מלא תקוות:

"אילו היה עכשיו איתנו הוא -

היה מציל אותי ממוות

איכשהו... "

 

לסבתא ללא גג בקצה הכפר הדל

הבטחתי בית חם לבנות -

כשאגדל.

אכין עצים לאח לעת הקור,

אקנה לה גם חלות

ריחניות אין ספור.

 

בשעת מצור, ברעב ולאות

כיוונתי להציל זקן אחד גלמוד.

איחרתי למקום ביום אחד ארור -

מאות שנים לא יתקנו איחור.

 

חוויתי כל דבר אשר עלול לקרות,

יכול לבנות דירה, מאפייה לקנות...

אבי והקשישה

אינם בין החיים...

אז תזדרזו במעשים טובים!    

 

 

לִהְיוֹת

ג'ני פרמינגר ©

 

מְחַבֶּקֶת אֶת הֶחָלָל,

אֶת עַצְמִי,

גַּם כְּשֶׁאֵינֶנִּי רוֹאָה,

מַסְתִּירָה

אֶת אוֹר הֱיוֹתִי.

נוֹכַחַת תָּמִיד,

חָפְשִׁיָּה,

נוֹשֶׁמֶת אֶת פִּרְחִי הַתּוֹדָעָה.

מְבִינָה אֶת הַמִּרְוָח בֵּין הָאוֹתוֹת,

אֶת כְּתַב הַבְּרֵאשִׁית.

מְעִזָּה לְהִתְקָרֵב,

לְהִפָּתַח, לִהְיוֹת.

 

 

לִהְיוֹת

ג'ני פרמינגר ©

 

מְחַבֶּקֶת אֶת הֶחָלָל,

אֶת עַצְמִי,

גַּם כְּשֶׁאֵינֶנִּי רוֹאָה,

מַסְתִּירָה

אֶת אוֹר הֱיוֹתִי.

נוֹכַחַת תָּמִיד,

חָפְשִׁיָּה,

נוֹשֶׁמֶת אֶת פִּרְחִי הַתּוֹדָעָה.

מְבִינָה אֶת הַמִּרְוָח בֵּין הָאוֹתוֹת,

אֶת כְּתַב הַבְּרֵאשִׁית.

מְעִזָּה לְהִתְקָרֵב,

לְהִפָּתַח, לִהְיוֹת.

 

 

מָה שֶׁהֲכִי כּוֹאֵב

דפנה קירש

 

דַּוְקָא הַזִּכְרוֹנוֹת הַטּוֹבִים

הֵם אֵלּוּ שֶׁהֲכִי כּוֹאֲבִים

כִּי הֵם מַזְכִּירִים לִי

שֶׁפַּעַם הָיָה לָנוּ טוֹב

 

דַּוְקָא הַזִּכְרוֹנוֹת הַטּוֹבִים

הֵם אֵלּוּ שֶׁהֲכִי כּוֹאֲבִים

כִּי הֵם מַזְכִּירִים לִי שֶׁאֶפְשָׁר

אֲפִלּוּ אוֹתִי לֶאֱהֹב

 

הַזִּכְרוֹנוֹת הַטּוֹבִים

הֲכִי כּוֹאֲבִים

כִּי יוֹתֵר כּוֹאֵב לְהִתְגַּעְגֵּעַ

מֵאֲשֶׁר לִכְעֹס

 

הַזִּכְרוֹנוֹת הַטּוֹבִים

הֲכִי כּוֹאֲבִים

כְּמוֹ אָז

כְּשֶׁשָּׁבַרְתָּ אֶת הַכּוֹס

 

הַזִּכְרוֹנוֹת הַטּוֹבִים

הֲכִי כּוֹאֲבִים

כִּי כִּמְעַט וְ-

הָיִינוּ מִשְׁפָּחָה

 

הַזִּכְרוֹנוֹת הַטּוֹבִים

הֲכִי כּוֹאֲבִים

כִּי פַּעַם

אָהַבְתִּי אוֹתְךָ

 

הַזִּכְרוֹנוֹת הַטּוֹבִים

הֵם אֵלּוּ שֶׁהֲכִי כּוֹאֲבִים.

מַזָּל שֶׁיֵּשׁ

כָּל כָּךְ מְעַט מֵהֵם.

 

 

פוסט טראומה  מחזור סונטות מילה שנכתבו ביום הזיכרון התשפ"א

יואב איתמר

 

בְּבֵית הַקְּבָרוֹת הַצְּבָאִי

אֲנִי

מִתְיַחֵד

אִתָּךְ,

וְאֶת

שׁוֹכֶבֶת

מוּלִי.

לֹא

הָיָה

חָסֵר

הַרְבֵּה,

שֶׁאֶשְׁכַּב

לְצִדֵּךְ

גַּם

אֲנִי.

 

 

נֶעֱדַר בַּמִּלְחָמָה

כָּל

יוֹם

בֵּין

אַרְבַּע

לְחָמֵשׁ

אֲנִי

מְחַכֶּה

לְךָ

מִחוּץ

לַבַּיִת.

אוּלַי

יוֹם

אֶחָד

תָּשׁוּב.

עֲקֵדָה עַצְמִית

  לאיצִיק סעידיאן

עַכְשָׁו

הֵם

עוֹמְדִים

לְצִדּוֹ,

וְהוּא

עַמּוּד

הָאֵשׁ

וְהֶעָשָׁן.

יִצְחַק,

אֲשֶׁר

עַל

הַמִּזְבֵּחַ,

וֶאֱיָל

אֵין.

 

הֲלִימָה

לְרֶגֶל

יוֹם

הַזִּכָּרוֹן,

הוּסְרוּ

כָּל

הַתְּכָנִים,

שֶׁאֵינָם

הוֹלְמִים

אוֹתוֹ

הֵם

יַחְזְרוּ

מָחָר,

אַתָּה

לֹא.

 

 


 

לְזֵכֶר נְכֵה צה"ל שֶׁהִתְאַבֵּד

"נָפַל

בִּשְׁנַת

תִּשְׁעִים

וְתֵשַׁע."

 

כַּמָּה

אֲרֻכָּה

הָיְתָה

הַנְּפִילָה.

 

כְּמוֹ

הַלְוָאַת

מָוֶת

 

שֶׁמֻּחְזֶרֶת

אַט

אַט

 

 

בִּרְכַּת יְישַׁר-כֹּחַ לְלוֹחֲמִים בַּנָּגִּיף                              

יוסף אליעז

 

רוֹפְאוֹת וְרוֹפְאִים, אֲחָיוֹת וְאַחִים, פָּרַמֶּדְנִיקִים וְאַנְשֵׁי הַמַּעְבָּדוֹת,

הַמִּתְנַדְּבוֹת וְהַמִּתְנַדְּבִים, הַחַיָּילוֹת וְהַחַיָּילִים, הַשּׁוֹטְרוֹת וְהַשּׁוֹטְרִים,

הַמּוֹרוֹת וְהַמּוֹרִים וְכָל יֶתֶר הַנּוֹשְׂאִים נֶאֱמָנָה בָּעוֹל-

שְׂאוּ כּוּלְּכֶם בְּרָכָה נֶאֱמָנָה

 

מִעֵבֶר לַחוֹבָה וּלְכָל מִידָּה

לֹא נְטַשְׁתֶּם שׁוּם עֶמְדָּה

הוּשַׁטְתֶּם יָד לַחוֹלֶה וְלַמָּךְ

שׁוּם עַמַּל מִכֶּם לֹא נֶחֶסָךְ

לַמְרוֹת נִיהוּל כּוֹשֵׁל בַּמִּמְשָׁל

אִישׁ מִכֶּם לֹא נָטַשׁ, לֹא כָּשַׁל

עַל אַף מַחְסוֹר בְּמִיטּוֹת וּתְקָנִים

הִתְמוֹדַדְתֶּם בַּנָּגִּיף פָּנִים אֶל פָּנִים

עַל הַמַּחְסוֹר הָרַב בְּאֶמְצָעִים

הִתְגַּבַּרְתֶּם בְּעוֹד מַאֲמָצִים

לֹא הִרְתִּיעָה אֶתְכֶם הַסַּכָּנָה

נִיצַּבְתֶּם בָּעוֹז בְּכָל עֶמְדָּה וְפִינָּה

עַל כֹּל חוֹלֶה בְּלִי אֵיְפָה וְאֵיְפָה

בְּהַקְרָבָה לְחַמְתֶּם בַּמַּגֵּיפָה

מִהָחֵל הַחוֹלִי עַד מָזוֹר בְּסֵיפָא

גַּם עֵת לְצִידְּכֶם נָפְלוּ עֲמִיתִּים

לֹא נוֹאַשְׁתֶּם מִקָּרְבָּנוֹת וּמֵתִּים

מָה נֹאמַר עוֹד, מָה נוֹסִיף

לֹא נִיגַּפְתֶּם בִּפְנֵי הַנְּגִיף

בְּכָל עֶמְדָּה כָּל אִישׁ הֶחֱזִיק

בִּתְעוּזָּה וְאוֹמֶץ כְּלוֹחֵם בַּחֲזִית

אִישׁ בָּכֶם לֹא נִמְנַע מִשֵּׁירוּת

חוֹדָּשִׁים הֶחֱזַקְתֶּם בִּכְשִׁירוּת

 

 

מִלְחַמְתֵּנוּ לָחַמְתֶּם נֶאֱמָנָה

מִכֶּשֶׁל רִאשׁוֹן וְעַד לַתְּקוּמָה

מָזוֹר וְאוֹר הֵבֵאתֶם לָאוּמָּה

מִי יִתֵּן וְזוֹ לֹא תִּשְׁכַּח מְאוּמָה

אָמֵן

 

 

חֵרוּת

יָעֵל אַרְבֵּלִי  

 

לִנְעֹל אֶת הַמְּצִיאוּת,

בְּחַדְרֵי הַחוּץ.

לְאַפְסֵן נוֹכַחוּת.

לְהַרְדִּים עָבָר וְעָתִיד,

לְהַשִּׁיל אֶת הַהֶכְרַח הַמַּכְבִּיד.

לְהֵיעָטֶף רַכּוֹת בַּהֹווֶה,

לָחוּשׁ אֶת הַיֵּשׁ, מְזֻקָּק יָפֶה.

לְהִשְׁתַּכֵּן, בְּדִירָתָהּ שֶׁל

הַחֵרוּת הַמֻּחְלֶטֶת.

חֵרוּת לִרְצוֹת,

חֵרוּת לְקַוּוֹת,

חֵרוּת לַחֲלוֹם,

חֵרוּת לְהַרְגִּישׁ.

חֵרוּת לוֹמַר,

לֹא בַּמִּלִּים הַמַּסְבִּירוֹת,

הַמְּתָאֲרוֹת, הַמְּנַמְּקוֹת.

רַק בַּמִּלִּים הַחווֹת,

מִלִּים רַכּוֹת,

מִלִּים זוֹרְמוֹת.

 

 

זרעי אוֹר

יָפָה חַכְמוֹן סְוִיסָה

 

רַגְלֵי כָּשְׁלוּ

עֵינַי כָּבְדוּ

שְׁמֵי אַרְצִי זְרוּעֵי טִילִים

וַאֲדַדֶּה אָנָה וָאָנָה

בּוֹאוּ זִרְעְי הָאוֹר

הָנִיסוּ אֶת הַחֹשֶׁךְ

 

©כָּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת

 

 

מַנְגִּינַת הַלֵּב

יִשְׂרָאֵל מִילָה      

 

מַנְגִּינָה מִתְנַגֶּנֶת בְּמֵיתְרֵי הַלֵּב

רוֹצָה לִפְרֹץ כְּמוֹ לַהַב נוֹצֵץ

חוֹתֶכֶת הִיא אֶת הַנְּשָׁמָה

וְאוֹמֶרֶת: הָיִיתִי כָּאן תָּמִיד.

 

הִיא מִתְנַגֶּנֶת לַלֵּב הַכּוֹאֵב

רוֹצָה לוֹמַר: אֲנִי כָּאן בִּשְׁבִילְךָ

לְעוֹלָם לֹא תִּהְיֶה בּוֹדֵד

וְכַמּוּבָן לֹא לְבַדְּךָ.

 

הִיא פּוֹרֶצֶת גְּבוּלוֹת

מַשְׁפִּיעָה עַל יָמִים

מְבַכֶּה גּוֹרְלוֹת

מַקְצֵרַת זְמַנִּים

 

מְבִינָה שֶׁאֶפְשָׁר

וּמֻתָּר שׁוּב לִחְיוֹת

כִּי הַזְּמַן לֹא מַפְסִיק

כְּמוֹ שָׁעוֹן לְתַקְתֵּק

 

לוֹטֶשֶׁת עֵינַיִם אֶל אֹופֶק

שֶׁנִּרְאֶה שׁוּב ורֹוד

אוּלַי לֹא בְּאֹפֶן מוּדָע

אַךְ לְלֹא כָּל סְפֵקוֹת.

 

שׁוּב לַחְשֹׁב כַּמָּה טוֹב לִהְיוֹת

אָדָם שֶׁהָיִיתָ

לְלֹא דְּאָגוֹת

וְאוּלַי, אוּלַי שֶׁמֻּתָּר גַּם לִחְיוֹת.

 

 

זְמַן אִשָּׁה

לאה גוילי

 

בִּצְמִיגוּת הַשֶּׁקֶט

חוֹצָה אֶת קַו הַגְּמָר

צוֹלַחַת אֶת נְהַר הָאֵלֶם

וּבִגְדוֹת הַשֶּׁבֶר כְּמוֹ בְּאַרְגַּז חוֹל

חוֹפֶרֶת גֻּמּוֹת

מְחַיָּה וְשׁוּב מְמִיתָה.

 

אִשָּׁה מְמַיֶּנֶת עוֹנוֹת,

עַכְשָׁו חֹרֶף.

הַפַּחַד כְּמוֹ לַבָּה  רוֹגֵש,

מִתְגַּדֵּל וּמִתְקַדֵּשׁ

פּוֹעֵר עֵינָיו, מַבִּיט אֶל אֹפֶק

חוֹצֶה קַוִּים.

 

בְּתוֹךְ שָׁמַיִם סְתוּרִים

קֶשֶׁת מִתְקַמֶּרֶת

פּוֹרֶשֶׂת צְבָעֶיהָ כְּטַוָּס

 

בְּקָרוֹב גַּם הִיא תֵּעָלֵם.

 

 

אוֹחֶזֶת בִּשְׂרִידֵי הַמְּצִיאוּת

לֵאָה קָצְנֶל

 

בִּשְׁנַת הַתִּשְׁעִים וְאַרְבַּע לְחַיֶּיהָ

עִם הַחְמָרַת מַצַּב הַשִּׁכְחָה,

שַׂמְתִּי לֵב לְתוֹפָעָה חֲדָשָׁה

שֶׁהִתְעַצְּמָה וּבַלָּטָה.

 

אִמִּי, לְאַחַר שֶׁהָלְכָה עִם מַקֵּל,

לֹא הִסְכִּימָה לְהַנִּיחוֹ מִיָּדָהּ;

אֲפִלּוּ מִמּוֹשָׁבָהּ הַבָּטוּחַ,

הַמְּשִׁיכָה לֶאֱחֹז בּוֹ בְּכֹחַ.

 

אַחֲרֵי אֲרוּחָה מַשְׂבִּיעָה,

מַפִּית מְלֻכְלֶכֶת מִנִּגּוּב הַפֶּה,

סֵרְבָה לְשַׁחְרֵר בְּכָל תֹּקֶף,

כְּאִלּוּ הָיְתָה אוֹצַר אַדִּיר.

 

וְכָךְ נָהֲגָה לְהֵרָדֵם עַל הַקָּפֶה,

הַסֵּפֶל תָּפוּס בְּיָדָהּ בְּחָזְקָה.

עַל-אַף הַתַּרְדֵּמָה שֶׁעָלֶיהָ נָפְלָה,

לֹא וִתְּרָה עַל דָּבָר בְּחֶזְקָתָהּ.

 

 

חֲרוּטָה

ליטל דיין

 

זֵכֶר טְפָרַיִךְ עוֹדוֹ חָרוּט כִּדְבָעֵי

פְּנֵיהֶן שֶׁל רַגְלַי מְסֻמָּנוֹת כַּמַּפָּה

אַךְ לָךְ אֵין כָּל זֵכֶר מִנְיַן יָמִים

וּמְקוֹם הִמָּצְאֵךְ לֹא נוֹדַע.

וַאֲנִי מַבִּיטָה בָּהּ, מְחַפֶּשֶׂת נ"צ,

וְתוֹהָה מָה פֵּשֶׁר הָיָה בַּשִּׂרְטוּט

אִם לֹא לְגַלּוֹת אָן אָבְדוּ עִקְבוֹתַיִךְ

וּמָה גּוֹרָל הִפְגִּישֵׁךְ הַשִּׁיטוּט?

 

אַט-אַט הַמַּפָּה מִטַּשְׁטֶשֶׁת

וְעִמָּהּ הַתִּקְוָה לִידִיעָה וּתְשׁוּבָה

אַךְ אֲנִי יוֹדַעַת; אֵינִי מִתְכַּחֶשֶׁת...

בְּמַפַּת הָאָשָׁם הַחֲרוּטָה עַל לִבִּי

נוֹסַף עוֹד מַכְתֵּשׁ קָטָן -

אֲפַרְפַּר-מְנֻמַּר

גּוּרִי!

 

אוקטובר 2017

 

 

בְּאֵר-שֶׁבַע עִירִי

מִיכָאֵל אָדָם

 

עִיר עַתִּיקַת יוֹמִין, עִיר הָאָבוֹת וְהַבְּרִיתוֹת,

עִיר מָחוֹז בִּיהוּדָה שֶׁל מִלְחָמוֹת וְכִבּוּשִׁים,

עִיר שֶׁל אֲתָרִים רְווּיֵי הִיסְטוֹרְיָה וּבְאֵרוֹת,

עִיר שֶׁל סוּפוֹת חוֹל צוֹרֵב וְשֶׁרַבִּים יְבֵשִׁים.

 

עֶרֶשׂ הַתַּרְבּוּת, אֲתַר מוֹרֶשֶׁת עוֹלָמִית,

עִיר בָּהּ נֶחְתַּם חוֹזֶה הַשָּׁלוֹם הָרִאשׁוֹן,

יִשּׁוּב נָטוּשׁ שֶׁהָפַךְ לְעִיר בִּירָה דְּרוֹמִית

הַמֻּזְכֶּרֶת רַבּוֹת בְּסֵפֶר הַתָּנָ"ךְ בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן:

 

"וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה",

(מֵאוֹתוֹ מָקוֹם בּוֹ שׁוֹכֶנֶת הַיּוֹם הַתַּחֲנָה!)

"וַיָּשֶׂם שְׁמוּאֵל בָּנָיו שֹׁפְטִים בִּבְאֵר שָׁבַע"

(הָעִיר אֲשֶׁר מִגְּדֻלּוֹתֶיהָ לֹא יָדְעָה שֹׂבַע).

 

יֵשׁ בָּהּ גַּנִּים, מוּזֵאוֹנִים וְגַם אוּנִיבֶרְסִיטָה

פְּסָלִים, מִזְרָקוֹת לָרֹב, מִכְלָלוֹת ומתנ"סים,

אַךְ בְּצַד הֶחָדָשׁ גַּם אֶת הֶעָבָר הִיא מַבְלִיטָה:

בִּבְאֵר אַבְרָהָם, יְלָדִים וְהוֹרִים בַּמָּסֹרֶת מתְנַ"סִּים.

 

עִיר וּבָהּ שׁוּק בֵּדוּאִי, בֵּית הַמּוֹשֵׁל וְגַן זוֹאוֹלוֹגִי,

פַּארְק אוֹסְטְרָלִי, גַּן אָלֶנְבִּי וּבֵית קְבָרוֹת בְּרִיטִי,

הֲוַי אוּנִיבֶרְסָאלִי חִלּוֹנִי וְכַמּוּבָן גַּם תֵּאוֹלוֹגִי,

הַכֹּל יֵשׁ בְּעִירִי וּבֵין הַיֶּתֶר רֹאשׁ עִיר כָּרִיזְמָטִי.

 

וַאֲנִי, נִצּוּל הַשּׁוֹאָה, הַיְּהוּדִי הַנּוֹדֵד וְהֶעָקוּר,

נָטַעְתִּי בִּבְאֵר-שֶׁבַע אֹהֶל וְגָדַלְתִּי עִם הָעִיר,

אִתָּהּ בָּגַרְתִּי, אִתָּהּ הִשְׂכַּלְתִּי וּלְיָדָהּ בָּנִיתִי כּוּר,

לָהּ בְּגָאוֹן אֲנִי מַקְדִּישׁ אֶת זֶה הַמִּזְמוֹר וְהַשִּׁיר.

 

 

התחרות על לב המנוח

נחי וייס

 

עַד שֶׁאָדָם מִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם

יוֹשֵׁב הוּא בַּחַלּוֹן וּמַמְתִּין לְמִי

בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם מִסְתַּלֵּק

קָם הָעוֹלָם לִתְחִיָּה:

הִנֵּה, רְאוּ רְאוּ: אֲנִי וְהַמָּנוֹחַ!

בִּלְעָדָיו חָרַב עוֹלָמִי

אֵיפֹה יֶשְׁנָם עוֹד אֲנָשִׁים כְּמוֹ הָאִישׁ הַהוּא

הַבָּחוּר שֶׁהָיָה

וְהָיָה

וְהָיָה

 

הִנֵּה בְּדִפְדּוּף מָהִיר צִלּוּם שֶׁל שְׁנֵינוּ

כַּמָּה קְרוֹבִים הָיִינוּ

אֲנִי וְהַמָּנוֹחַ

עַכְשָׁו הוּא מֵת וְרַק אֲנִי יָכוֹל לְהוֹכִיחַ

כַּמָּה קָרוֹב הָיִינוּ

אֲנִי וְהַמָּנוֹחַ

יוֹתֵר מִכֻּלְּכֶם

אֲנִי וְהוּא

 

אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים אֶת זוּלָתֵנוּ כְּשֶׁהֵם מֵתִים

אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים אֶת הַמְּשׁוֹרְרִים כְּשֶׁהֵם מֵתִים

בָּשָׂר וָדָם נַעֲשִׂים לָנוּ גִּבּוֹרִים כְּשֶׁהֵם מֵתִים

הָאֲנָשִׁים

הַחַיִּים

אֵינָם

גִּבּוֹרִים

 

 

 

לֹא כְּמֵהָה לָעֵדֶן

פְּנִינָה אַלְבִּין – איגנפלד

       

הַנָּחָשׁ יָדַע.

אֶת חָוָּה - לֹא צָרִיךְ לְפַתּוֹת,

גֶּן עֹצְמָה הוּטְמַע בָּהּ בִּבְרִיאַתָּה.

הִיא יָדְעָה כִּי חַיֵּי נֶצַח בְּטֵלִים

גַּם בָּעֵדֶן שֶׁבַּגַּנִּים,

אֵינָם בִּשְׁבִילָהּ.

רָצְתָה חִיּוּנִיּוּת, הִתְאָוְותַהּ לְעַצְמָאוּת

בִּקְּשָׁה חַיִּים מְלֵאֵי מַשְׁמָעוּת.

לִבָּהּ נִבַּא שֶׁתְּשַׁלֵּם כַּיָּאוּת מְחִיר בְּחִירָתָהּ:

סוֹף לָעִנּוּגִים הַרְבֵּה מַכְאוֹבִים,

וְהַפַּעַר בֵּינֵיהֶם - רַק מֶרְחָק נְגִיסָה

מִפְּרִי עֵץ הַדַּעַת טוֹב וְרַע.

 

הַנָּחָשׁ הֵבִין נָפְשָׁה,

הוֹשִׁיט הַפְּרִי, מִלֵּא רְצוֹנָהּ.

וַתִפָּקַחְנָה עֵינֶיהָ לִרְאוֹת אֶת בֵּן זוּגָה

עֲדַיִן בְּמָעֲרוּמַיו לְצִדָּהּ,

אִישׁ תָּם נוֹתָר אָדָם.

וָלֹא אָוְותָהּ חָוָה שֶׁכָּזֶה יִישָּׁאֵר הָעֵזֶר כְּנֶגְדָּהּ,

רָצְתָה בַּר שִׂיחַ, בַּעַל דֵּעָה

בִּקְּשָׁה חָבֵר, בֵּן זוּג לְהִתְפָּאֵר,

שֶׁיִּהְיֶה לְעִתִּים גַּם בֵּן פְּלוּגְתָא.

 

"בְּזֵיעַת אַפְּךָ תֹּאכַל לֶחֶם "

"בַּצַּעַר תֵלְדִי בָּנִים" הֶעֶנִישָׁם בּוֹרֵא עוֹלָם.

וּלְמֹרַת רוּחָהּ - הוֹסִיף לוֹמַר בְּקוֹל

אֶת הַמַּכְאִיב מִכָּל

"וְהוּא בָּךְ יִמְשׁוֹל"!!!

 

הֻמְצָא פֹּה הֶסְבֵּר אוּלַי סִפּוּר

עַל פְּרִי עֵץ אָסוּר,

בְּעֵטְיוֹ, לָמְדָה אִישָּׁה לְהִתְנַהֵל עִם אִשָּׁהּ

בִּרְגִישׁוּת, בִּתְבוּנָה,

וּתְנַסֶּה תָּמִיד לוֹמַר בְּעֹצְמָה רַכָּה

אֶת

הַמִּלָּה הָאַחֲרוֹנָה.

 

מֶרְץ 2020

 

 

קְרִיעָה

פְרִידָה נַפְרִין

 

נִבְקַעְנוּ כְּיַם סוּף

לֹא בִּמְצַוַּת הָאֵל

וְלֹא בְּמַטֵּה שְׁלִיחוֹ.

חָצִינוּ בּוֹ בֶּחָרָבָה

קְרוּעֵי דֵּעָה, שְׁסוּעֵי חֶבְרָה

וְהָאֵיבָה לָנוּ כְּחוֹמָה

מִי לִימִינֵנוּ וּמִי לִשְׂמֹאלֵנוּ

 

 

מַחֲנוֹת מַחֲנוֹת עָלִינוּ אֶל הַכִּכָּרוֹת

לְהָנִיף דִּגְלֵי מִלְחָמָה

לִירוֹת תִּגָּר בְּאֵשׁ הַמִּקְלָדוֹת

לְהַתִּיז מִלּוֹת חֵמָה

וְאִישׁ לֹא קָרַע קְרִיעָה

וְאִישׁ לֹא שִׁסֵּעַ דַּשׁ בִּגְדּוֹ

לְהֵאָבֵל עַל תְּהוֹם שֶׁנִּפְעֲרָה

 

 

הֶמְיַת הַגָּלִים

רבקה גבריאל, ראובן.

 

חֲרִישִׁית וְרוֹפֶסֶת הֶמְיָתָם,

שׁוֹאֶפֶת לַמַּעֲמָקִים,

אֶל הַתְּהוֹמוֹת.

רַק הֵד קָלוּשׁ בּוֹקֵעַ וְנֶאֱלָם.

 

חֲרִישִׁית נְמוֹגָה הֶמְיָתָם,

עַד לַמְּצוּלוֹת,

שָׁם טְמוּנִים רָזֵיהָ,

צְפוּנוֹתֵיהָ הָהוֹמִים

 

וַאֲנִי כְּמוֹתָה.

 

©כל הזכיות שמורות לרבקה גבריאל, ראובן.

 

 

*

רותי סבט

 

תְּכֵלֶת הַשָּׁמַיִם עֲמֻקָּה יוֹתֵר

אַרְגָּמָן הַפֶּטוּנְיָה חָזָק יוֹתֵר

הַוֶּרֶד הֶחָדָשׁ הָעַז לִפְרֹחַ בָּרֵיחַ מְשַּׁכֵּר

 

כְּבָר לֹא בּוֹהָה בְּ"צוֹפָר אָדֹם"

וְלֹא מְחַכָּה לְהוֹדָעוֹת חֲדָשׁוֹת בווצאפ וּבַמְּקוֹמִי

יוֹדַעַת שֶׁאִם אֶתְעוֹרֵר

זֶה לֹא יִהְיֶה מִצֶּבַע אָדֹם

 

לֵהָנוֹת מִשֶּׁקֶט,

שֶׁאֵינוֹ פֶּסֶק זְמַן בֵּין תּוֹתָח לְקָסָאם

וְאֵיזֶה כֵּיף לָלֶכֶת לַבְּרֵכָה

וְלֶאֱכֹל שׁוּב בַּחֲדַר הָאֹכֶל

 

עֵד הַסֶּבֶב הַבָּא.

 

 

"בימת שיר 2020"

*בשיתוף הקתדרה העירונית – כיוונים – באר שבע

 


רַקְדָנִית מברונזה - פרדוקס?

פְּנִינָה אַלְבִּין –איגנפלד

 

רָב סִבְלָהּ שֶׁל רַקְדָנִית מִבְּרוֹנְזָה,

גזרתה קְלִּילָה,

גּוּפָה כְּמוֹ נוֹעַד לְמָחוֹל, לריחוף

אַךְ נִמְשָׁךְ מַטָּה לְתַחְתִּית יְצוּקָה.

 

לִצְלִילֵי מַנְגִּינָה מִתְגַּבֶּרֶת,

בִּתְחוּשָׁה עִלָּאִית מִתְעוֹרֶרֶת

רַקְדָנִית עֲשׂוּיָה מִדִּמְיוֹן

וּמִמְּצִיאוּת שֶׁל נְיָר.

 

לַמַּעֲלֶה תִּתְרוֹמֵם, לַגְּבָהִים

הַרְחֵק מַחְבְּרוֹתֶיהָ שֶׁיֻּצְּרוּ מֵחֹמָרִים אֲחֵרִים,

מְמַצֶּה סגולותיה, מִסְתּוֹבֶבֶת

סְחוֹר-סְחוֹר,

לְפָנִים, לַצְּדָדִים וְגַם

לְאָחוֹר.

הַבְּרוֹנְזָה אֶצְלָהּ –

רַק כְּסוּת שֶׁל צֶבַע,

לְהַגְשִׁים הַחֲלוֹם,

וּבְנִגּוּד,

לְחֻקֵּי הַטֶּבַע.

 

יָנוּאָר 2017

 

 

רוֹעַת הַכּוֹכָבִים

רבקה גבריאל, ראובן

 

רוֹעַת הַכּוֹכָבִים הַקְּטַנָּה, רוֹקֶמֶת יַמֶּיהָּ בְּטֶרֶם נוֹלְדּוּ.

לְאוֹר הַיָּרֵחַ סוֹלֶלֶת מַסְלוּלָם, לֹא חוֹרֶגֶת מִשְּבִילָם.

לַבּוֹקֶר נֵעוֹרָה,  נוֹטֶלֶת שַׁרְבִיט יְקִיצָה,

וּבְמַטֶּה קֶסֶם מְבַקֶּשֶׁת לְמַמֵּשׁ חֲלוֹמָה.

 

יֵשׁ וְרוֹעַת הַכּוֹכָבִים הַקְּטַנָּה, דּוֹאָה הַרְחֵק בַּחֲלוֹמָה...

אֲזַי, לְאוֹרוֹ שֶׁל יָרֵחַ מְְנוּכָּר, בּוֹנָה מִגְדָּל וְעוֹד מִגְדָּל.

סָבִיב פּוֹרְחִים כּוֹכָבִים,

שָׂרִים, מְשָׁרְתִים וְיוֹעָצִים,

וְהִיא בְּמִגְדָּל הַשֵּׁן רוֹקֶמֶת חַיִּים.

 

לַבּוֹקֶר, קָשָׁה עָלֶיהָ הַזְּרִיחָה.

עֵינֵיהָּ עָדַיִן נָמוֹת לְמֶחֵצָה.

אֶל מוּל פָּנֵיהָּ מְרָצְדִים כּוֹכָבִים,

הַיָּרֵחַ הַמָּלֵא מַסְתִּיר פָּנִים.

לַשָּׁוְא הִיא מְחַפֶּשֶׂת אֶת יוֹמָהּ,

נַפְשָׁה יוֹצֵאת אֵל שְׁבִיל הַמּוֹצָא.

 

 

אֲנַחְנוּ

חיים ממן

 

אֲנַחְנוּ יוֹמָן זִיכְרוֹנוֹת,

אֲנַחְנוּ עָפָר מְהַלֵּךְ,

אֲנַחְנוּ חִיּוּךְ כּוֹבֵשׁ.

אֲנַחְנוּ מָה שֶׁיֵּשׁ.

אֲנַחְנוּ יֶלֶד נִצְחִי,

אֲנַחְנוּ חַיִּים וּמָוֶת.

אֲנַחְנוּ תּוֹדָעָה חוֹבֶקֶת,

אֲנַחְנוּ אַהֲבַת אֱמֶת.

אֲנַחְנוּ מִי שֶׁאֲנַחְנוּ,

בָּאֱמֶת.

 

 

גשם

ניסן אבדי

 

תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ הַיּוֹקֶדֶת תָּהִיתִי מָתַי יֵרֵד גֶּשֶׁם

וְהַשָּׁמַיִם אָמְרוּ "לֹא עַכְשָׁיו".

בְּסוּפָה, עִם הַחוֹל בָּעֵינַיִם נִכְסְפָה נַפְשִׁי לְגֶּשֶׁם

וְהַשָּׁמַיִם אָמְרוּ "חַכֶּה".

לְיַד הַגִינוֹת הַחֲרֵבוֹת שָׁאַלְתִּי "וְכִי אֵין גֶּשֶׁם בָּעוֹלָם?"

וְהַשָּׁמַיִם אָמְרוּ "לֹא לְךָ לָדַעַת".

רָצִיתִי חוֹרֶף בּוֹ אֶכְתוֹב אֶת שְׁמֵךְ

בִּקְצֵה אֶצְבָּעִי עַל שִׁמְשַׁת הַחַלּוֹן

אַךְ הַפַּעַם לֹא הֵעַזְתִּי לְבַקֵּשׁ גֶּשֶׁם.

וְאָז יוֹם אֶחָד נִפְתְחוּ אֲרוּבּוֹת הַשָּׁמַיִם וְנִבְקְעוּ מַעְיְנוֹת תְּהוֹם

וּמַיִם רַבִּים סָחַפוּ אֶת הַכּוֹל

אֲדָמָה וְאָדָם, עֵץ וָאֶבֶן.

אָבֵל נוֹכַח הָאֲסוֹנוֹת, הִתְחַוֵּר לִי הַדָּבָר

כִּי לְבַקֵּשׁ אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ

לֹא אֶת שְׁמֵךְ וְלֹא אֶת שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם.

 

ינואר 2020

 

 

שבץ מוחי

יואב איתמר

הַגּוּף שׁוֹכֵחַ אֵיךְ לִחְיוֹת

אֶת הַשָּׂפָה שֶׁל הַשְּׁרִירִים

הָאֲנָשִׁים הֵם רַעַשׁ רֶקַע

הַחִבּוּקִים - קָרִים

וְהַדְּבָרִים שֶׁמִּזְדַּקְּרִים

לְמוּל עֵינַי, שֶׁל זוֹ שֶׁשְּׁמָהּ

אֵינִי זוֹכֵר, מָה אַתְּ עוֹשָׂה

עִם הַשְּׂפָתַיִם, אוּלַי

 

הַאִם הַגּוּף זוֹכֵר?

 

 

לרקוד בזום

תמר חכם

 

יבְבָת צְלִיל מֵיּתָר

מְפַלַּחַת הַחֶדֶר.

לְבַדָּהּ הִיא רוֹקֶדֶת

וּבְלִיבָּהּ הַשֶּׁבֶר.

מְיַיחֶלֶת לַבָּמָה,

לָאוֹרוֹת, לַקָּהָל,

לַמָּחָר שֶׁיִּגְאַל

מֵעָתִיד מְעֻרְפָּל.

פֶּרֶץ אָבִיב

צִבְעוֹנִי מִתְפָּרֵעַ.

צְלִילִים שֶׁל שִׂמְחָה

קֶצֶב מִתפָּקֵע.

בְּיָדָהּ הַמּוּשֶׁטֶת

אֶל עַל בִּבְלִי דַּעַת

בִּתְנוּעָה מְשׁוּלֶּבֶת

הִיא רוֹצָה לַגָעַת.

 

 

*

יאיר להמן

 

אָמְרוּ לִי אַהֲבָה יֵשׁ בָּעוֹלָם, וְאָמְרוּ גַּם נְעוּרִים

לֹא חָסְרוּ פְּעָמִים יָפוֹת שֶׁבָּהֶן הִרְגַּשְׁתִּי חֲסָכִים,

רְגָעִים מְלֵאִים בְּאֹשֶׁר וְשִׂמְחָה,

אֲבָל זֶה רַק אַחֲרֵי הַקַּבָּלָה,

כִּי אֲנִי יְצוּר מוּזָר,

 לֹא אֲקַבֵּל אוֹתָהּ אַהֲבָה סְתָם.

נוֹעַדְתִּי לְרַחֵף מֵעַל כֻּלָּם,

כְּמוֹ רוּחַ אֱלוֹהִים מֵעַל הָעוֹלָם.

כָּךְ לֹא יָבִינוּ אוֹתִי אַף פַּעַם,

וְיֵשׁ נְעוּרִים, וְיֵשׁ שִׂמְחָה, וְיֵשׁ צְבִיטוֹת לֵב רֵיקוֹת שֶׁל חֲרָטָה.

 וְאָמְרוּ לִי שֶׁנְּעוֹרִים יֵשׁ בָּעוֹלָם וְיֵשׁ אַהֲבָה, שְׁנֵיהֶם נַכְלִים בַּלֶּהָבָה, שְׁנֵיהֶם נִשְׂרָפִים עַד תֹּם,

וְכָל רֶגַע הוּא תָּמִים וְכָל רֶגַע הוּא יָתוֹם.

 

 

כֹּה רָבִים הֶם הַמְּטוֹרָפִים

מיכאל אדם


כֹּה רַבִּים הֵם סְבִיבִי הַמְּטוֹרָפִים
עַד כִּי אֲנִי פּוֹחֵד לְהִידָּמוֹת לָהֶם
פּוֹחֵד לְאַבֵּד אֶת הַדַּעַת, אֶת הַחִיּוּבִי,
פּוֹחֵד לֹא לָדַעַת עוֹד רְגָשׁוֹת מֵהֶם.

כֹּה רַבִּים הֵם הַמְּטוֹרָפִים סְבִיבִי
הֵם דּוֹמִים כָּל כָּךְ לְאֵלָה שֶׁל אֶתְמוֹל
גַּם הַיּוֹם הַהֶרֶג לֹא פָּחוֹת אֶפֶקְטִיבִי,
וְהַטֶּבַח מַמְשִׁיךְ לַחְגּוֹג מֵימִין וּמִשְּׂמֹאל.

כֹּה רָבִים הֵם הַמְּטוֹרָפִים סְבִיבִי
עַד כִּי אֲנִי פּוֹחֵד לְהִידָּבֵק בְּטֵירוּפָם
פּוֹחֵד לְהִיסָּחֵף בְּטִמְטוּם הַמַּסִיבִי
פּוֹחֵד שֶׁהַזְּוֵועָה תָּשׁוּב עוֹד פַּעַם.

כֹּה רַבִּים הֵם הַמְּטוֹרָפִים סְבִיבִי
עַד כִּי לְעִתִּים דוֹמֵנִי שֶׁדַּעְתִּי נִטְרְפָה
אִישׁ אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ אֶת דבָרִי הַנָּבִיא
וַאֲנִי נוֹתָר לִבְדִי, אֲנִי, נִיצּוּל הַמִּשְׂרָפָה.

כֹּה רַבִּים הֵם הַמְּטוֹרָפִים סְבִיבִי
עַד כִּי נוֹתַרְתִּי לִבְדִי אִתָּךְ, יַקִּירָתִי,
עֶלְיֵיךְ אֲחוֹתִי, אֲהוּבָתִי, אֲנִי מַשְׁלִיךְ יְהָבִי
הַבְטִיחִי לִי לֹא לִנְטוֹשׁ אוֹתִי בִּבְדִידוּתִי.

 

 

הַגְזוּזְטְרָה רֵיקָה 

אריה גורן

 

בַּיִת בְּחֵיפָה

עַל מֵי מְנוּחוֹת

בִּשְׁכוּנָה אֲמִידָה

 

וְהַגְזוּזְטְרָה רֵיקָה

                    

לֹא רָאִיתִי שָׁם אִשָּׁה

רוֹכֶנֶת עַל מַעֲקֶה

אֶל עֵבֶר אֲהוּבָה                                                             

                     

בַּחָצֵר

גַּם לֹא רָאִיתִי

אֶת הַמְאוּשָׁר

מִתְיַסֵּר

 

עִם מַנְדוֹלִינָה

וְחֻלְצָה רְקוּמָה

 

קוֹלוֹ הַרוֹעֵד צָרוּד                     

לֹא שָׁמַעַתִּי

 

אוֹתָם פַּעַם

הֵיכָן רָאִיתִי

גַּם שָׁמַעַתִּי?

 

                     

בְּעוֹלָם אַקְרַאי

מְכוּשָׁף

 

שָׁם צְלִיל מְהַפְּנֵט

בְּתֵיבַת תְּהוּדָה

 

בִּגְזוּזְטְרָה

שֶׁל שְׁכוּנָה עֲלוּבָה

 

בִּיְרוּשָׁלָיִם

תֵּל אָבִיב

 

אוּלַי בְּחֵיפָה

 

 

התפייסות

רינת מצליח

 

אִלּוּלֵא נְקֻדּוֹת הַשְּׁבִירָה
שֶׁהָיוּ בְּדַרְכֵּנוּ
לֹא הָיִינוּ מְגַלִּים
אֶת נְקֻדּוֹת הַחִבּוּר
הַחוֹבְשׁוֹת אֶת פְּצָעֵינוּ
לְרַפֵּא מַכְאוֹבִים
לְהַשְׁקִיט אֶת סַעַר רוּחֵנוּ
בִּמְתִיקוּת הַהִתְפַּיְּסוּת

 

 

חָרִיף

שירלי פרחי

 

כְּשֶׁעָבַרְתִּי לָגוּר בִּבְאֵר שֶׁבַע,

לֹא דִּמְיַינְתִּי שֶׁאֶלְמַד לֶאֱהֹב אֶת הַכְּאֵב,

אֶת הֶחָרִיף-חָרִיף הַזֶּה, שֶׁצּוֹבֵעַ אֶת הָאֹכֶל בָּאָדֹם זַרְחָנִי

וְשׂוֹרֵף אֶת הַפְּצָעִים שֶׁבַּלֵּב.

 

לִפְעָמִים,

כְּשֶׁהָעֶרֶב יוֹרֵד,

אֲנִי מְרַפֶּדֶת אֶת הַגּוּף שֶׁלִּי

בִּשְׁכָבוֹת שֶׁל אֲרִיסָהּ,

הוֹפֶכֶת אוֹתִי לְכִפָּה אֲדֻמָּה

שֶׁשּׁוּם זְאֵב לֹא יוּכַל לִטְרֹף.

 

 

נדיבות לב

יצחק כהן

 

דָּנִיאֵל הָלַךְ לְבַקֵּר אֶת דּוֹדָתוֹ הַחוֹלָה.

הוּא רָאָה צָב קָטָן וְרָצָה לַהֲרִימוֹ.

פִּתְאוֹם, שָׁמַע קוֹל חַלָּשׁ:

"הוּא שֶׁלִּי."

הוּא רָאָה יֶלֶד עָנִי, עִם חֻלְצָה קְרוּעָה.

דָּנִיאֵל נָתַן לוֹ אֶת הַצָּב וְאָמַר:"קַח

אוֹתוֹ, אָבִי יָבִיא לִי אַרְנֶבֶת לְבָנָה."

הַמַּלְאָכִים מִכִּסֵּא הַכָּבוֹד רָקְדוּ

וְשָׁרוּ:" הַלְלוּיָהּ לַיֶּלֶד ,שֶׁשִּׁתֵּף אֶת

לִבּוֹ עִם יְצוּרֵי הָעוֹלָם."

 

1.5.2020 תל אביב

כל הזכויות שמורות למחבר ©

 

 

מדבר

שרה מלול

 

הַנְּמָלִים אוֹסְפוֹת עֵשֶׂב שׁוֹטֶה

הַחֹם עֲדַיִן לֹא הֵצִיף אֶת הַיּוֹם

יִהְיֶה קַר בַּלַּיְלָה

מָחָר סִימָנֵי צִנָּה

יַנְחוּ אֶת הַכְּפוֹר אֶל זְגוּגִיּוֹת הַחַלּוֹן

הַשָּׁמַיִם חֲרֵדִים עָלֵינוּ

מִלְּמַעְלָה.

 

*

אֵיקָלִיפְּטוּס בּוֹדֵד

מְגָרֵשׁ אֶת הַשִּׁטִּים

מִתְחַנְחֵן אֶל בּוֹרוֹת הַמַּיִם

מְשַׁסֵּף אֶת אֲפֹר הַשָּׁמַיִם

 

שְׁנֵי גְּמַלִּים נָחִים בַּקָּצֶה

הַדַּף מִתְגַּלְגֵּל בַּקְּצָווֹת

אַף עַז לֹא תִּשְׁלַח לָשׁוֹן

צְהֹב האוכרה שֶׁל הַשָּׁמַיִם

מְנַפֵּץ בִּמְהִירוֹת

אֶת הַשַּׁחַר הַוָּרֹד

אֲנִי שׁוֹמַעַת אֵיךְ הַנָּמֵר

חוֹמֵק.

 

 

זְמַן אִשָּׁה

לאה גוילי

 

בִּצְמִיגוּת הַשֶּׁקֶט

חוֹצָה אֶת קַו הַגְּמָר

צוֹלַחַת אֶת נְהַר הָאֵלֶם

וּבִגְדוֹת הַשֶּׁבֶר כְּמוֹ בְּאַרְגַּז חוֹל

חוֹפֶרֶת גֻּמּוֹת

מְחַיָּה וְשׁוּב מְמִיתָה.

 

אִשָּׁה מְמַיֶּנֶת עוֹנוֹת,

עַכְשָׁו חֹרֶף.

הַפַּחַד כְּמוֹ לַבָּה  רוֹגֵש,

מִתְגַּדֵּל וּמִתְקַדֵּשׁ

פּוֹעֵר עֵינָיו, מַבִּיט אֶל אֹפֶק

חוֹצֶה קַוִּים.

 

בְּתוֹךְ שָׁמַיִם סְתוּרִים

קֶשֶׁת מִתְקַמֶּרֶת

פּוֹרֶשֶׂת צְבָעֶיהָ כְּטַוָּס

 

בְּקָרוֹב גַּם הִיא תֵּעָלֵם.

 

 

חצב שחור

רותי סבט

חגי מעיין

נפל ב"אביב נעורים"

באביב ימיו.

 

בַּכְּנִיסָה לַסִּפְרִיָּה

מֵיצָג

סִיּוּם מַחְזוֹר א'

קְבוּצַת חָצָב

 

חָצָב שָׁחֹר, עָלָיו וּפֵרוֹתָיו

כְּמוֹ נִחֵשׁ חַגַּי

אֶת הַבָּרוּר עַכְשָׁיו

 

בִּמְקוֹם סִיּוּם מַחְזוֹר

מַצֵּבַת סִיּוּם חַיָּיו.

 

 

יְדִיעָה

ג'ני פרמינגר

 

הַגַּלִּים לִטְּפוּ אוֹתִי,

פִּנְּקוּ אֶת עוֹרִי,

רִכְּכוּ אֶת עֵינִי.

גּוּפִי הִתְמַסֵּר לִקְטִיפַת הַחוֹל,

שָׁקַע בְּחִבּוּק מֵימִי.

נִשְׁמָתִי מָצְאָה מְנוּחָה

בֵּין צְלִילֵי הָרוּחַ לְבֵין נוֹצוֹת הָעֲנָנִים.

שֶׁפַּת הַמַּיִם נָשְׁקָה לִשְׂפָתִי,

יְדִיעָה עֲמֻקָּה מִלְּאָה

אֶת חַדְרֵי לִבִּי.

 

 

 

עֵצִים וְיַעַר

יָעֵל אַרְבֵלִי

 

אִמְרָה שְׁגּוּרָה בִּמְחוֹזוֹתֵינוּ כִּי:

מֵרֹב עָצִים, אֶת הַיַּעַר אֵין רוֹאִים.

וְהַיַּעַר, מָה הוּא בֵּין עֲנָפַי עֵצַיו רוֹאֶה?

מָה מְסַפֵּר לָנוּ, מָה מַצְנִיעַ וּמָה מַחְשֶׁה?

 

זוּג קְשִׁישִׁים בָּאִים בַּיָּמִים,  מַגִּיעִים חַבּוּקִים,

אֶל אִילָן עָבוֹת שֶׁנָּטְעוּ ,לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת.

סִיפּוּרֵיהֶם הַמֻּרְכָּבִים, בֵּין בַּדְּיוֹ נִּפְרָשִׂים,

בֵּין גִזְעוֹ וַעֲנָפָיו, לָנֶצַח, תִּשָּׁאַרְנָה הָעֲלִילוֹת.

 

עַלְמוֹת חֵן, עַל עֲנָפָיו תּוֹלוֹת מִטְפָּחוֹת סַסְגּוֹנִיּוֹת,

הַמּוֹלִיךְ הוּא אֵת הַבַּקָּשׁוֹת, הַתְּפִלּוֹת וְהַתִּקְווֹת?

 

כִּיתַת חַיָילִים עֲיֵיפָה מִמַּסָּע, בְצִילוֹ תָּנוּחַ,

אֶת גְּבוּרָתָם היִנְצוֹר?  יַעֲבִיר מִדּוֹר אֵל דּוֹר? אוֹ יַשִׁיא בָּרוּחַ?

 

יְלָדִים וְטַף אַל רָאשִׁי צַמָּרוֹת מְטַפְּסִים,

הַאִם יְסַיֵּעַ בְּיָדָם לִרְאוֹת מֶּרְחָקים?

לִרְאוֹת יָרֹק וְאֶת הַבָּאוֹת?

 

כִּי מֵרֹב עֵצִים אוּלַי ?

שָׁכַחְנוּ אֲנַחְנוּ בָּעֵץ לִרְאוֹת,

שֹׁרֶשׁ מְיַצֵּב,  גֶּזַע אֵיתָן,

עֲנָפִים מִשְׁתַרְגִים,

יוֹצְרַי מֶרְחָבִים,

צַמָּרוֹת לִשְּׁאִיפוֹת,

צֵל וּפֵּירוֹת,

אֲחִיזָתּ קַּרְקַע אָבוֹת,

וּמוֹרֶשֶׁת בֵּין דּוֹרוֹת.

 

 

גַּם אֲנִי לֹא אוֹהֶבֶת אֶת חֲדָשׁוֹת הָבּוֹקֶר

אופיר מלכי

 

אֵינִי אוֹהֶבֶת אֶת מַה שֶהָקָיִץ עוֹשֶׂה לָעֲשַבִים הַקְּטַנִּים

שֶהִתְאֲמְצוּ כָּל כָּך לַעֲלוֹת

מִתּוֹך אֲדָמָה שֶהִתְקָשְתַה עִם תוֹם הַגְּשָׁמִים.

שִיבּוֹלֵת הַשּׁוּעָל, מְקוֹר הַחֲסִידָה,

לֵאֵלוֹ שֶׁאֵין לָהֶם שֵׁם יָדוּעַ

כָּעֵת הֵם פְּלוּמַה צְהוּבָּה דְקִיקָה חָסְרַת הֲגָנָה

שֶקָרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הוֹפְכִים לִשְקוּפָה.

מַשַּׁב רוּחַ צְּחִיחָה יְפַזֵּר אוֹתָם בָּאֲווִיר

הֵם יִצְנְחוּ בַּאֲשֶׁר יִצְנְחוּ

נֶאֱסָפִים בְּקֶבֶר הֲמוֹנִי

מְחַכִּים לָאֵשׁ.

 

מתוך: “שירי סוף העולם".

 

 

*

גיל גולן

 

צִפֳּרִים עָפוֹת

בְּמִדְרָכָה כְּחֻלָּה,

יֶלֶד עִם בָּלוֹן -

עָף.

עֶרֶב יוֹרֵד בְּכַוָּנָה

וּבְקָפֶה בּוֹדֵד,

אוֹרֵב לִי סְתָו

זָר.

צִפּוֹר אַחַת נָפְלָה.

 

 

עוּרִי

נוגה אהודה

 

עוּרִי, עוּרִי אַל תֵּעָלְמִי.

עוּרִי, דַּבְּרִי שִׁיר

 אַל תְּאַלְּמִי.

אַל יִפּוֹל רוּחֵךְ, הֵן יֵשׁ בָּךְ  רוּחַ

וְאַתְּ תָּעוּפִי

לַמֶּרְחָקִים.

אַל תִּסְתַּתְּרִי יוֹתֵר מֵאֲחוֹרֵי הַסִּירִים

סוֹרֶגֶת כִּפּוֹת מַזִּילָה דְּמָעוֹת בּוֹעֲרוֹת.

עוּרִי ,קְחִי אֶת הַתֹּף בִּשְׁתֵּי יָדַיִךְ

וּצְאִי לָךְ עִם כָּל הַנָּשִׁים

בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת.

וְהֵם שֶׁעַל  רָאשֵׁיהֶם כִּפּוֹת

שׁוֹגִים, שׁוֹגִים בְּדִמְיוֹנוֹת שָׁוְא

לַשָּׁוְא יְנַסּוּ לִקְצֹץ לְשׁוֹנֵךְ.

שְׂאִי רֹאשֵׁךְ בְּגָאוֹן

כִּי אֱלֹהִים שֶׁגָאֹה גָּאָה,

שֶׁסּוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם

זָכַר וּנְקֵבָה בָּרָא אוֹתָם.

 

 

לָמָּה לָמָּה? 

יָפָה סְוִיסָה חַכְמוֹן

 

סַבֹּשׁ, קָרְאָה בְּאַהֲבָה וּבְהִתְפַּעֲלוּת

הִתְעַלֵּם הוּא בְּהַפְגָּנָתִיּוּת

עינו יָרְקוּ נִכּוּר וְזָרוֹת

אֶת מְקוֹם הַצַּהֲלָה תָּפְסָה תּוּגָה צוֹרֶבֶת לְבָבוֹת

גַּם הַסָּבְתָא לֹא מַשְׁלֶה בִּדְמָעוֹת

אָסְפָה אֶת הָרַכָּה אֶל חִכָּה

אֶת עֵינֶיהָ וּלְחַיֶּיהָ נַשְׁקֶה

אַל לְךָ לְהֵעָלֵב

טָהוֹר הוּא לִבֵּךְ

לִבּוֹ הָעִוֵּר

כְּאַבְנֵי רֵחַיִם עָלָיו סוֹגֵר

"מָנַע מִמֶּנִּי קִרְבָתוֹ

 כֵּן, אוֹהֶבֶת אֲנִי אוֹתוֹ"

אוֹי לְפוֹצְעֵי הַיְּלָדִים

בָּבַת עֵינָיו שֶׁל אֱלֹקִים

 

©כָּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת

נכתב לכבוד יום הילד

 

 

עָלֵי- שַׁלֶּכֶת

יוסף אליעז

 

הַסְּתָו עוֹטֶה סַרְבַּל-אָמָּן

בְּמַשָּׂב רוּחוֹ יִצְבַּע עוֹלָם

עוֹבֵר בַּד עֵץ , עַנְפֵי אִילָן

פּוֹשֵׁט עָלִים שֶׁעָבַר זְמַנָּם

וּמְרַפֵּד יַעַר, גַּן, בּוּסְתָּן

בְּצָּהוֹב, חוּם, זָהָב וְאַרְגָּמָן

וְיוֹפִי זֶה, חָדָשׁ, צָעִיר

צוֹבֵעַ גַּם מִדְרָכוֹת בְּעִיר

שָׁם בְּחוֹסֶר רֶגֶשׁ, אִישׁ פּוֹתֶּה

אֶת הַיוֹפִי מְטַאטֵא

 

מָה יָפוּ עָלֵי-שֶׁלְּכַת

הַמִּתְבּוֹנֵן עָצַר מִלֶכֶת

הַלֵּב נִמְלָא עַד גְּדוֹתָיו

בְּכָל גְּוָנֵי הַסְּתָיו יַחְדָּו

שֶׁפַע יוֹפִי, חֵן וְצֶבַע

מָה נִפְלְאוּ צִיּוּרֵי הַטֶּבַע

סוֹעָה הָרוּחַ כְּמִכְחוֹל

זֵלְזָלִּים רוֹקְדִים מֵחוֹל

פָּשַׁט הָעֵץ מַחְלְפוֹתַּיו

דּוֹרוֹן לָרוּחַ וְלַסְּתָיו

 

עַתָּה הָרוּחַ שׁוּב מוֹלֶכֶת

וְכִתְּרָה - עָלֵי שַׁלֶּכֶת

ניסן תש"ע, ‏מרץ 2010

 

נְגִיף הַקּוֹרוֹנָה

נקר אביבה

 

נְגִיף הַקּוֹרוֹנָה , נָגִיף קְטַנְטַן,

אַךְ כּוחו עָצוּם , אַדִּיר וְאֵיתָן.

מַטִּיל פַּחַד וְאֵימָה,

זוֹרֵעַ מָוֶת , סֵבֶל  ,מַגֵּפָה אֲיוּמָה ;

אֵינו מַבְחִין  בֵּין אוּמָה  לְאוּמָה,

יוצֵר  אִי- סֵדֶר  וְרוב מְהוּמָה.

פּוגֵעַ בְּכָל  תְּחוּמֵי הַחַיִּים ,

מְשַבֵּש תָּכְנִיּות וְהורֵס  מַאֲוַיּים .

גָּרַם לִקְרִיסַת הַמִּסְחָר וְהַכַּלְכָּלָה

וְעַל הָאֵירוּעִים וְהַתַּרְבּוּת הֵבִיא כִּמְעַט כָּלָה;

וְגַם הַחִינוּךְ וְהַהַשְׂכָּלָה  הֵם בְּסִימָן שְאֵלָה .

סְגוּרִים נְתִיבֵי  אֲוִיר , יָם  וְיַבָּשָה,

רוּחֵנוּ קָצְרָה , וְנַפְשֵנוּ יְבֵשָה.

מְאַיְּימִים עָלֵינוּ בִּקְנָסות וּבְבִידוּד ,

וּבָאֹפֶק אֵין שוּם סִימָן לְעִידוּד .

כּוּלָנוּ מַקְפִּידִים לַעֲטות  מַסֵּכָה

בְּכָל מָקום  וּבְכָל  הֲלִיכָה .

לובְשִים כְּפָפוֹת ,מְחַטְּאִים כַּפּוֹת,

וְשומְרִים  מֶרְחָק ,כִּי  זֶה לֹא מִשְׂחָק.

חוקְרִים רְצִינִיִּים וּמֵיטַב  הַמַּדָּעָנִים,

סְטוּדֶנְטִים מִצְטַיְּינים וְיַזָּמִים גְּאונִים

עומְדִים מוּל הַנָּגִיף חַסְּרֵי אונִים .

שוקְדִים  יומָם וָלֵיל לִמְצֹא חִיסוּן

לַנָּגִיף  הַמִּתְפַּשֵּט , הַדּוהֵר לְלֹא רִיסוּן .

וְעֵינֵי כּוּלָנוּ  נְשׂוּאוֹת בִּתְפִילָה

בְּצִפִּיָּה לְקַבֵּל מַעֲנֶה לַשְּאֵלָה ,

מָתַי  סוֹף ,סוֹף , נַצְלִיחַ לְהַגִּיף

אֶת  זֶה  הַנָּגִיף .




בימת שיר לשנת 2019





מַעְגָּל חַיִּים בִּצְבָעִים / נקר  אביבה

בְּיַנְקוּתִי  הִלְבִּישוּנִי לָבָן ,
אַךְ בִּשְלַבֵּי גְּדִילָתִּי הַשּונִים הִשְתַּנָּה הַגָּוָן.
כְּשֶהִָיִיתִי זוחֶלֶת , או אוכֶלֶת ,
הִלְבִּישוּנִי  בְּצָהוב  וּבִתְכֵלֶת .
עֵת שִׂיחַקְתִּי  בַּבּוץ וּבַחול ,
לָבַשְתִּי  סַרְבָּל  כָּחול.
בְּעִידָן הַיַּלְדוּת  וְהַתּום
הִתְהַלָּכְתִּי  בְּיָרוק  וּבְכָתום.
בְּגִיל הַהִתְבַּגְּרוּת חָלַמְתִּי עַל שָלום ,
לא  אָבִיתִי  מָרוד
אָז  עָנַדְתִּי  סֶרֶט  וָרוד.
כְּשֶהַהוּא  אותִי  אָהַב ,
פִּזַּזְתִּי  בְּסַנְדְּלֵי  כֶּסֶף
וְרָקַדְתִּי  בְּנַעֲלֵי  זָהָב.
בִּתְקוּפות שֶל  חוסֶן , שִיגְשוּג  וְשֶפַע  בְּתַרְכִּיז ,
הִתְהַדַּרְתִּי  בְּמַחְלְצות  בּורְדו  וְטוּרְקִיז .
וּכְשֶגּוּפִי  הַצָּנוּם  הָפַךְ  עֲגַלְגַּל,
הוסַפְתִּי  גַּם  צֶבַע  סְגַלְגַּל,
וְאָז הִתְהַפֵּךְ הַגַּלְגַּל;
וּבִימֵי  הָאֲבֵלוּת  וְהַשְּכול
עָטִיתִי  שָחור  או  כָּחול.
בִּשְנות הַבְּדִידוּת , הַקַּדְרוּת  וְהַכְּפור
לָבַשְתִּי  גְּוָנִים  שֶל  אָפור .
וּכְשֶנִמְצָא לִי לֵב  רָחוּם  ,
נִשְתַּנּוּ  בְּגָדַיי  לְחוּם .
אַךְ  עַד  מְהֵרָה הִתְחַלֵּף  הַגָּוָן
וְשוּב  עָטַפוּנִי  בְּצֶבַע  לָבָן .




לַנּוֹכַח הַמִּדְבַּר / אילנה גורודיסקי

הַמִּדְבַּר מִתְלַבֵּשׁ בַּזָּהָב וּבָאֹדֶם,
וְאִתִּי מְדַבֵּר בַּלָּשׁוֹן הַסְּתָרִים.
הַמִּדְבַּר הַנִּשְׂגָּב כָּאן הָיָה עוֹד מִקֹּדֶם,
וְהִגַּעְתִּי אֵלָיו אֶת כֹּחוֹ לְהַפְנִים.

אֲצִילִי וּמְיֻחָד הוּא לִשְׁמֹעַ כָּל רַחַשׁ
בְּלִבִּי, בַּיְּקוּם וּבְכֹל פִּסַּת חוֹל.
הָעוֹלָם אֶת חָפְצוֹ לִי מַשְׁמִיעַ בַּלַּחַשׁ,
וּצְבָעִים מְפַזֵּר בִּמְשִׁיכַת הַמִּכְחוֹל.

כֵּן, הַדֶּרֶךְ הֲלוֹם לֹא עָבְרָה בַּמַּרְגּוֹעַ,
וְהוּצְפָה לֹא אַחַת בַּדְּמָעוֹת וּבַבֹּץ.
אַךְ הַטֶּבַע דּוֹרֵשׁ לְהַנִּיחַ לָרֹעַ,
לְהַבִּיט בַּשְּׁקִיעָה וְלַיֹּפִי לִקְרֹץ.

הָעוֹלָם מִתְעַטֶה בַּפְּנִינִים לְעֵת עֶרֶב,
וְאִתִּי מְדַבֵּר בַּלָּשׁוֹן הַמִּדְבַּר.
מִי אֲנִי מִמּוּלוֹ שֶׁאֶפֹּל כָּאן עַל חֶרֶב,
לְאַחַר שֶׁהָיִיתִי קְשּׁוּבָה לָעִקָּר?


  
 
חֹרֶף (93) / חפצי זוהר
 
שָׁמַיִם עֲצוּבִים
מְטַפְטְפִים אֶת כְּאֵבָם
כְּמוֹ מְנַסִּים לְהִפָּטֵר
מִכֹּבֶד יְגוֹנָם


 
וּמַשְׁלִיכִים טִפָּה
אַחַר טִפָּה
בְּלִי עֹדֶף מְיֻתָּר
וְהַכְּאֵב נִגַּר
אֵילָם וּמְנֻכָּר

 
וְהָרַעַם זוֹעֵק
וְהַבָּרָק מֵאִיר תְּמוּנָה
שֶׁל חֹרֶף שֶׁכּוֹאֵב
שָׁנָה אַחַר שָׁנָה



  
 
מֶחֱוָה לז'ק פַּרְוַר / שרה מלול

נְשִׁיקוֹת עַל גּוּף
אוֹר עָמוּם שֶׁל
פָּנָסִים, מְטַפְּסִים בַּכְּנִיסָה
הִדְהוּד שְׁקָרִים
מִישֶׁהוּ אוֹמֵר חֹרֶף
סוֹף נוֹבֶמְבֶּר , עֲדַיִן אֵין גֶּשֶׁם
הָעוֹר שֶׁלָּךְ בַּרְוָז
אַתְּ פּוֹתַחַת אֶת כָּל הַחַלּוֹנוֹת
לְהַפְשִׁיר אֶת צִנַּת

הָאוֹר נִכְנָס
מֵכִין לוֹ קָפֶה
מְפַשְׁפֵּשׁ בֵּין הַשְּׂמִיכוֹת
מַכִּיר אֶת הַדֶּרֶךְ
מְנַפֵּץ חַסְדֵי אֶתְמוֹל


  

אל הים / רינת מצליח

נֵלֵךְ אֶל הַיָּם
אַתְּ וַאֲנִי
דִּמְעוֹתַיִךְ הָרַכּוֹת יִטָּמְעוּ בּוֹ
אִישׁ לֹא יַרְגִּישׁ אֶת מְלִיחוּתָן הַכּוֹאֲבוֹת
רַק אֶת אַדְוָתָן הַמְּלַטְּפוֹת בְּרוֹךְ
אֶת הַחוֹל

אַתְּ וַאֲנִי
נֵלֵךְ אֶל הַיָּם
לֹא נֵדַע סַעַר עוֹד, לֹא יַכּוּ בָּנוּ גַּלִּים
שֶׁל אֶתְמוֹלִים רְעוּעִים כִּבְדֵי מַשָּׂא.
רַק בְּרִיזָה תְּלַטֵּף בְּרוֹךְ
מְצוּלוֹת הַלֵּב





יְצִירָה חֲרִישִׁית/ עֵרָן טוּרְגֶ׳מַן

שִׁירִים שֶׁנִּכְתְּבוּ
עַל גַּבֵּי דַּף נְיָר
אוֹתִיּוֹתֵיהֶם נוֹתְרוּ 
"שְׁקֵטוֹת" לְגַמְרֵי.

בְּדִיּוּק בַּזְּמַן
    שֶׁהָאוֹתִיּוֹת הָהֵן
    זוֹעֲקוֹת 
לָצֵאת אֶל אֲוִיר 
    הָעוֹלָם

   נִכְנָסוֹת הַמִּלִּים 
אֶל תּוֹךְ מְגֵרָה 
           בַּשִּׁדָּה הַיְּשָׁנָה
וְהַיָּד הַהִיא, כּוֹתֶבֶת
כּוֹתֶבֶת בְּלַהַט 
           אֶת  
  פְּעִימוֹת הַלֵּב

וּבְשֶׁקֶט מוֹפְתִי 
מִסְתַּדְּרוֹת לָהֶן הָאוֹתִיּוֹת
בְּקֶצֶב אָחִיד עַל גַּבֵּי דַּף נְיָר לָבָן
וּלְלֹא מִלִּים חוֹתְמוֹת הֵן 
אֶת אוֹתָהּ יְצִירָה חֲרִישִׁית






אֲחִיזָה / רבקה גבריאל ראובן

אָחַזְתִּי בִּכְנַף הַטַּלִּית
שָׁאַבְתִי לְקִרְבִּי אֶת רֵיחוֹ שֶׁל אָבי.
נָשָׂאתִי עֵינַיִים כָּלוֹת לַמְּרוֹמִים,
בֵּין הַכּוֹכָבִים תַּרְתִּי
אֲחָר דְּמוּת דְיוֹקָנוֹ.

 הִצְמַדְתִּי שְׂפָתַיִים חֲרֵבוֹת
לָאוֹתִיּוֹת מִסִּידוּר תְּפִילָתוֹ הַמְּיוּתָם,
לִבִּי כָּמָהּ לְקוֹל זְמִירוֹתָיו.

לְעֵת מָצוֹק בִּקַּשְׁתִּי אֶת שִׂכְלוֹ הַיָּשָׁר,
עֲצַת אָב וּתְמִיכָה,
הַיָּד הַמּוּשֶׁטֶת,
בָּחָלָל גִּשְּׁשָׁה.

עֲטִיתִי עָלָי אֶת טַלִּיתוֹ שֶׁל אָבִי,
פָּרַקְתִּי בְּדֶמַע וּלְחִישָׁה
אֶת אֲשֶׁר הַלֵּב
נָשָׂא.



  

עננים / ניסן אבדי

כְּמוֹ הָעַנָנִים
אַתְּ בּוֹחֶרֶת בַּגוֹבַהּ
וּכְמוֹתָם
לֹא שׁוֹעָה לְכָל שֶׁלְמַטָּה.


כְּמוֹ הָעַנָנִים
אַתְּ לוֹבֶשֶׁת צוּרוֹת צוּרוֹת
וּכְמוֹתָם
אַפוּפָה מִסְתוֹרִין.

כְּמוֹ הָעַנָנִים
אַתְּ עַטוּיָה אַדִישׁוּת
וּכְמוֹתָם
רְחוֹקָה מְהֵישֶׂג.

אַהָהּ!
לוּ הִרְעַפְתְּ עָלַי אַהֲבָה
כְּמוֹ גֶשֶׁם עַנָנִים.



  


בְּטֶרֶם יֵאָסֵף / נוגה אהודה

לְאִטָּם נוֹדְדִים הַגַּלִּים
הָלְאָה הָלְאָה מִכָּאן.
וּבַמֶּרְחָק סִירָה קְטַנָּה,
תּוֹרֶן, שׁוֹבַל לָבָן,
תְּכֵלֶת הַמָּיִם נוֹשֶׁקֶת
לִכְחֹל שָׁמַיִם
בְּרַכּוּת,
בְּעֶדְנָה מֻפְלָאָה.
וְהֶמְיַת הַגַּלִּים
וְהֶמְיַת הצדפים
כְּמַנְגִּינָה מְכֻשֶּׁפֶת
מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה.
וַאֲנִי צוֹפָה בּוֹ
אדוותיו מְלַחֲכוֹת כַּפּוֹת רַגְלָי,
כַּמָּה יָפֶה הוּא מְחַיֶּכֶת
לְלֹא אֹמֶר.
עוֹד מְעַט תִּשְׁקַע הַשֶּׁמֶשׁ
בְּכָתֹם בּוֹעֵר,
וַאֲנִי כְּבָר צְרִיכָה לָלֶכֶת
לַחֲזֹר אֶל הֲמוּלַת
אָדָם,
עוֹד מַבַּט אַחֲרוֹן אֶל
הַיָּם
בְּטֶרֶם יֵאָסֵף
הַיּוֹם.


  
  
בַּדְּרָכִים /  מנחם מ' פאלק

רָאִיתִי אֶת הַמָּשִׁיחַ עוֹשֶׂה דַּרְכּוֹ
מִלַּטְרוּן לִירוּשָׁלַיִם
בְּשִׂמְלַת גְּבָרִים אֲרֻכָּה וּצְחוֹרָה
בְּזָקָן מִתְפַּצֵּל בָּרוּחַ
עוֹטֵף אֶת הַצַּוָּאר
בְּטוּרְבָּן עַל הָרֹאשׁ
וְעֵינַיִם כְּבוּיוֹת.

רָאִיתִי אֶת הַמָּשִׁיחַ בְּדַרְכּוֹ לִירוּשָׁלַיִם
מְכַתֵּת רַגְלָיו, לֹא נִכְנַע לְסִימָנֵי הָעֲיֵפוּת
נֶעֱזַר בְּמַקֵּל עֲשׂוּי עֵץ טִבְעִי, כְּמוֹ מְפֻסָּל
רֹאשׁוֹ נִרְאֶה כִּפְנֵי אַרְיֵה
אָזְנָיו כְּרוּיוֹת לָאוֹת.

רָאִיתִי אוֹתוֹ קָרוֹב לִירוּשָׁלַיִם
פָּנָיו אֵיתָנוֹת לְכִוּוּן שַׁעֲרֵי הָעִיר
מִצְחוֹ נְחוּשָׁה, פִּיו חָתוּם
עַד בּוֹא זְמַן הַתְּשׁוּבָה.
עֵינָיו נִפְקָחוֹת קִמְעָה.

רָאִיתִי אֶת הַמָּשִׁיחַ
מְסוֹבֵב רֹאשׁוֹ, מַבִּיט מַעֲלָה וְלַצְּדָדִים
סוֹקֵר אֶת הָאֲנָשִׁים
עוֹשֶׂה תְּנוּעַת הַשְׁלָמָה בְּיָדָיו
פּוֹנֶה לְאָחוֹר
מוֹתִיר עֵינָיו לְהִכָּבוֹת שֵׁנִית
חוֹזֵר לִמְעוֹנוֹ הַמְּעָרָתִי
הַמֻּסְתָּר מֵעֵינֵי בְּנֵי תְּמוּתָה.

כַּנִּרְאֶה שֶׁעֲדַיִן
אֵין דַי שֵׂיבָה בִּזְקָנוֹ.





אִמִּי יֵשְׁנֶנָּה / לאה קצנל

יוֹשֶׁבֶת עִם אִמָּא בְּגִנַּת בֵּיתָהּ
מִשְׁתַּדֶּלֶת לְנַהֵל אִתָּהּ סְתָם שִׁיחָה
הִיא אֵינָהּ עוֹקֶבֶת, לֹא אוֹמֶרֶת מִלָּה
עֵינֶיהָ בּוֹהוֹת, הִיא נִרְאֵית אֲבוּדָה

וְאָז בְּמַבָּט כֹּה טָרוּד וְנוֹאָשׁ
אוֹמֶרֶת מִלִּים בְּלִי קֶשֶׁר מַמָּשׁ
מִין סָלַט תְּכָנִים, כְּלָל לֹא מוּבָן
שֶׁאֲפִלּוּ לִי אֵין מֻשַּׂג מָה פִּשְׁרָן

וְהִיא מִתְאַמֶּצֶת וַאֲנִי לֹא פָּחוֹת
שְׁתֵינוּ רוֹצוֹת לְהָשִׁיב נִשְׁכָּחוֹת
לִיצֹר מֵחָדָשׁ כָּל חִבּוּר אֲמִתִּי
אַךְ, אִמִּי שֶׁמּוֹלִי כְּבָר אֵינֶנָּה עִמִּי.





זִיקיִת יַעַל אַרְבֶּלִי

חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ מְטַפֶּסֶת,
בְּמַעְלָה עֵץ גָּדוֹל.
בִּלְפִיתָה דְּבִיקָה נֶאֱחֶזֶת,
נִשְׁמֶרֶת לֹא לִיפּוֹל.

לְטַרְפָה מְשַׁחֶרֶת,
מֵאוֹיְבֶיהָ נִשְׁמֶרֶת.
בְּתַחְבּוּלוֹת ,
מִסְתַּתֶּרֶת.

לוֹבֶשֶׁת מַסֵּכוֹת ,
מְשָׁנַה פָּנִים.
מַחֲלִיפָה מֵרְאוֹת,
צוֹבַעַת  בִּגְוָונִים.

בִּיְכוֹלֵת נְדִירָה,
מַחְשִׁיכָה אוֹ מְאִירָה.
מַתְאִימָה עַצְמָהּ ,
כְּשֶׁהַמְּצִיאוּת מִשְׁתַּנָּה.

מוֹרָה,
מַדְגִּימָה,
מְכַווֶנֶת
מְלַמֶּדֶת,

רָזֵי הִישָׁרְדוּת.





בְּאֵין שִׁיר / דודו בר

מְשׁוֹטֵט בֵּין הַשּׁוּרוֹת
מְחַפֵּשׁ מִשְׁפָּטִים אוֹבְדִים
כַּהֵלֶךְ הָעוֹבֵר וְשָׁב בָּרְחוֹבוֹת.
מְלַקֵּט מִילִים אֲבוּדוֹת,
מִילָה מִפֹּה וּמִילָה מִשָּׁם
כְּצִפּוֹר בְּאֵין שִׁיר.





בַּאֲבִיב אֶשְׁתַּקֵּד / יפה חכמון

הַכִּי תֶּעֱרַב לִי הַפְּרִיחָה
מַתְּנַת הָאֵל וְהָאֲדָמָה
כְּשֶׁאַתֶּם מְכוּסִים בָּאֲדָמָה?
בַּאֲבִיב אֶשְׁתַּקֵּד
פְּרַחְתֶּם
לָנוּ הִנְעַמְתֶּם
וְהַבַּיִת עוֹמֵד עַל תִּלּוֹ
מְבַכָּה שִׁמְמוֹנוֹ


  

הַדָּג / אריאל כהן

הַדַּיָּג אוֹתִי שֶָׁלָה, וְכָךְ אוֹתִי הָרַג.
אֲנִי חֵלֶק מִקְּבוּצָה מִתְפַּתֶּלֶת, מַצְחִינָה, שֶׁל בְּשַׂר דָּג.
מְחַפְּשִׂים מַיִם, מְחַפְּשִׂים אֲוִיר,
מְחַפְּשִׂים אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה לְהַעֲבִיר.
אֵין לִי זְמַן: אֵין זְמַן לְהִמָּלֵט, אֵין זְמַן לַחֲשֹׁב.
הִסְתַּיְּמוּ חָיַי, אַךְ עוֹד נוֹתַר לִי חוֹב.
חוֹב לַיָּם הֶעָמוֹק, הָרָטוֹב.
מָקוֹם בְּלִי אוֹר, בְּלִי שִׂמְחָה,
בּוֹ מָלְאָה חֲוָיַת חָיַי הַמַּסְרִיחָה.
לֹא הָיָה בּוֹ מַעֲלָה, לֹא הָיָה בּוֹ מַטָּה.
הָיִיתִי כֹּה לְבַד, עַד שֶׁפִּתְאֹם אַתָּה בָּאתָ.
אַתָּה הַדַּיָּג הָאַכְזָר, הַלֹּא רָחוּם.
עִם שֵׂעָר מְקֻרְזָל וְזָקָן בְּצֶבַע חוּם.
בִּתְּנוּעָה מְהִירָה, פְּשׁוּטָה, עֲגֻלָּה,
מֵהַמַּיִם אוֹתִי שָׁלַפְתָּ, וְהֵבֵאתָ לִי—גְּאֻלָּה.


  

הו, ריבונו של באר-שבע ועומר! / אליעזר גרינשפן


הוֹ, רִבּוֹנָן
שֶׁל בְּאֵר-שֶׁבַע וְעֹמֶר!
תֵּן לִי תְּבוּנָה
לְהִשְׁתַּלֵּט עַל הַחֹמֶר,
תֵּן לִי גַּם עֹז
לְחַשֵּׁל אֶת הָרוּחַ,
וְשִׁקּוּל דַּעַת -
מֵהֲבָלִים לָנוּחַ,
וּבְשֵׁלוּת שֶׁל גִּלִי -
לָנוּעַ לְאַט,
וְשֶׁמֶן לַנֵּר -
לְהָאִיר לָהּ לָעַד.




אֵלַת הָאֵפֶר / ליטל דיין
(* פרפרזה לספור "סינדרלה".)


מֵאָפֹרֵךְ לֹא יָצָאת לִלְחֹךְ בַּאֲפָרִים
רַק אֵפֶר יָמִים לְאָחוֹת בְּלִי הֶפְסֵק
וּבָא בִּגְלִימָה נוֹסֵךְ אֶל לִבֵּךְ
אַפְרוֹדִיז תַּפּוּחַ-אֲפַרְסֵק.

אַף שֶׁשַּׁחַר תְּמוֹלֵך לֹא דָּגַל גְּלִימָתוֹ
נִמְשַׁכְתְּ אַחֲרָיו אֶל בִּינוֹת עֳפָאִים
וּבִשְׁנֵי נְשָׁפִים הוּא נָשַׁף אֶל קִרְבֵּךְ
הַבְלֵי אָהֲבָה רִגְעִיִּים.

הוּא הֵסִיר גְּלִימָתוֹ, הֵנִיף שַׁרְבִיטוֹ
לִנְעֹר עֲפַר עֳפָרַיִךְ
וְאֵפֶר פָּנַיִךְ נִקָּה בִּלְשׁוֹנוֹ
מַסִּיחַ זָקִיף מִשְּׁעָרַיִךְ.

אַךְ עֵת תַּמּוּ יְמֵי מִשְׁתֶּה
עָטָה פָּנָיו אֲפֵר וָכֶפֶר
קִקְיוֹן אַפִּרְיוֹן חָזַר לְהַדְלִיעַ
וְשַׁבְת וְנִזְרַקְתְּ אֶל הָאֵפֶר.





אוֹר / ג'ני פרמינגר

מַגָּע אֶחָד,
מַחֲיֶה נְשָׁמָה,
פּוֹצֵעַ.
רֶגַע אֶחָד,
נֶחְרַט עָמֹק,
בֵּין קִפְלֵי הָעוֹר.
הַגּוּף תָּמִיד זוֹכֵר,
מֵעִיר אוֹתְךָ
לִהְיוֹת עַצְמְךָ,
אוֹר.



כל הזכויות שמורות למחברים @


תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מדברים עם הידיים (ולא רק) : מהי שפת סימנים ?

אפליקציית "ליבי" היא מעשרת האפליקציות המובילות בעולם

חדש בספרייה! ספרים דיגיטליים E-BOOK