רשומות

מציג פוסטים מתאריך 2020

כיצד מנגישים מסמך WORD?

תמונה
  כתבה: אילנית יהודה על פי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות (1998) על מסמכים המועלים לאתר אינטרנט, להיות מונגשים לאנשים עם מוגבלויות. הנגשת מסמכים במעבד התמלילים, "וורד" מהווה בסיס להנגשת מסמכים בכלל. מסיבה זו, אסקור בפוסט זה את הנקודות המרכזיות שיכולות לסייע בידכם להפוך כל מסמך שתכתבו ב"וורד", לנגיש. ארבעה כללים שיש לשמור כדי ליצור מסמך נגיש הם: 1 – יצירת מסמך בעל מבנה אחיד. 2 – יצירת מסמך ברור ולא עמוס. 3 – שימוש   נכון בצבעים. 4   - יצירת טקסט חלופי לתמונות. כללים אלו טובים לכולנו על מנת להבין טקסט, על אחת כמה וכמה, הדברים נכונים לגבי אנשים עם מגבלה פיזית ו/או קוגניטיבית.   על מנת לשמור על כללי ההנגשה יש לעשות שימוש בפונקציות מובנות בתוכנה. כמו: תוכן עניינים, שימוש בכותרות, בפסקאות ובטבלאות. כל אלו מסייעים ליצור מסמך בעל מבנה הירארכי. יצירת תוכן עניינים מתוך הסרגל העליון תחת הכותרת: הפניות. יצירת תוכן העניינים ניתנת לעדכון: ארגנו את המידע ואת מבנה המידע בצורה ברורה,   באמצעות כותרות וכותרות משנה. קיימת חשיבות ר

על הדברים הקרובים מאת קארל צ'אפק

תמונה
  כתבה: אילנית יהודה קארל צ'אפק ( Karel Čapek 1890-1938) הוא מענקי הספרות שהצמיחה צ'כיה במאה העשרים.  שמו עולה בקנה אחד עם סופרים כמו: פרנץ קפקא, מילן קונדרה ופבל קוהוט . נוסף על היותו סופר, היה צ'אפק גם מחזאי ועיתונאי. במחזה R . U . R   (רובוטים אוניברסליים של רוסום), שכתב בשנת 1920 טבע לראשונה את המונח " רובוט " שנכנס מאז, באופן כה טבעי ללקסיקון שלנו. מחזה זה תורגם לעברית בידיו של אברהם שלונסקי בשנת 1930 והועלה בתיאטרון "האהל". הוא נדפס מחדש בכתב העת "דחק" וניתן לקרוא אותו ברשת באופן מלא (הפניה בסוף). ספרו הידוע ביותר של צ'אפק שתורגם לעברית בידיה של רות בונדי הינו: שנת הגנן . בפוסט זה אתייחס לספר:  על הדברים הקרובים: הולמסיאנה וטקסטים נוספים שראה לאחרונה אור בתמיכתו של משרד התרבות הצ'כי, בתרגומו של פאר פרידמן. מדובר ברשימות וסיפורים קצרים שכתב צ'אפק בשנים 1919-1925 ושפורסמו בשעתו, בעיתונים ובכתבי עת שונים. נראה שכתיבה בסגנון של רשימה היא טבעית לצ'אפק. גם "שנת הגנן" אותו הזכרתי קודם, הוא ספר בעל אופי של רשימ

אפליקציה לזיהוי חזותי

תמונה
כתבה: אילנית יהודה   אין זה סוד שבתקופה הנוכחית כמות המידע החזותי שאנו צורכים באמצעות תמונות, אייקונים, באנרים, סרטונים בפייסבוק, באינסטגרם ובעולם הרשת בכלל נמצאת בעליה מסחררת. בני דור ה – z , הילדים ובני הנוער שלא מכירים את המציאות שלפני עידן האינטרנט, מפרשים את העולם וחווים אותו בעיקר באמצעים הללו. ברשת ישנן אפליקציות רבות שמטרתן היא לבצע זיהוי חזותי של עצמים במרחב הקרוב והרחוק ולספק עליהם מידע. כמו : CAMFIND , PICT-PICKS ואחרות. בפוסט זה אתמקד באחת האפליקציות הפופולאריות ביותר, עדשת גוגל - GOOGLE LENS האפליקציה מאפשרת לזהות עצמים במרחב ולהבין במהירות את משמעותם, באמצעות שימוש בתמונה קיימת או באמצעות צילום. החוזקות של האפליקציה נובעות בין היתר מכך, שגוגל מאגמת את יכולותיה השונות ליחידה אחת, על מנת להעניק למשתמש תוצאות מקסימליות. פונקציות נוספות שהיא מאפשרת: * סריקה ותרגום של טקסט כולל אפשרות להאזין לו בשפת המקור. האפליקציה תדע לתרגם את  הטקסט לשפה אותה דוברים המשתמשים. יש ללחוץ על אייקון התרגום ולצלם את האובייקט אותו אנו רוצים לתרגם. כיוון ששפת המקום/הארץ שלנו היא

DICTA - כלים דיגיטליים לעיבוד טקסטים עבריים

תמונה
  כתבה: אילנית יהודה   - DICTA  היא ארגון ללא מטרת רווח שתוצריו החינמיים נועדו לתועלת הציבור . דיקטה מספקת כלים מגוונים המשתמשים באלגוריתמים המתקדמים ביותר של למידת מכונה ועיבוד שפה טבעית, לשם ניתוח טקסטים עבריים . המטרה היא לסייע לחקר ולעריכה של טקסטים עבריים, קלאסיים ומודרניים כאחד . הכלים החינמיים: * נקדן אוטומטי : ניקוד אוטומטי של טקסטים בעברית רבנית ומודרנית. * נקדן מקצועי : מציע מגוון פתרונות שנועדו לקצר משמעותית את זמן ניקוד הטקסטים . חיפוש בתנ"ך. *איתור איזכורים תנכי"ם ותלמודיים בטקסטים . *פיענוח ראשי תיבות רבניים . *חיפוש בתלמוד . *השוואת גירסאות ואיתור מילים מקבילות . סיווג סגנוני של טקסטים מקראיים . *פילוחים סגנוניים . *איתור חרוזים על פי מצלול ואליטרציה (הישנות צלילים). בפוסט זה אדגים את אופן השימוש בנקדן המקצועי , תוך יישומו באמצעות שיר של המשורר ליאור שטרנברג. השיר לקוח מספרו: "הלחם, המלח" . השלב הראשון הוא הזנת השיר:          תוכלו לבצע הזנה של טקסט בשתי דרכים: להקליד אותו באופן ידני באתר, או להעלות אותו מתוך קובץ