רשומות

מציג פוסטים מתאריך 2019

ספרים של חול ורוח

תמונה
כתבה : אילנית יהודה בפוסט זה אציג עבודות של שלושה אמנים ישראליים: מיכה אולמן , מאיר פיצ'חדזה ומאיר גל הקשורות בקשר עבות לעולם הספר. מיכה אולמן (נולד 1939) הוא אמן ופסל בעל שם עולמי. עבודותיו מוצגות במקומות רבים על פני הגלובוס: ישראל, צרפת, יפן, פולין, פינלנד ועוד. ייתכן שמבין אלו, יצירתו הנודעת ביותר היא הספרייה הריקה   הנמצאת בלב ברלין, בכיכר בבל.   באופן סמלי, אולמן מציג מדפים של ספרייה שנשארו ריקים לאחר שריפות הספרים שהתקיימו בכיכר זו ממש, תחת השלטון הנאצי. סמליות מבהילה זו של ספרייה יתומה המתגלה במערומיה בתוך בור מתחת לפני האדמה, מותירה את הצופה בה הלום וריק ממילים בעצמו.  הספרייה הריקה (1995) מיכה אולמן   במקומות אחרים אולמן עוסק בעולם הספר, תוך שהוא משלב בין חומרי אדמה וחול לבין חומרים של בטון, פלדה וברזל. זהו אחד מסימני ההיכר הידועים שלו, שבאמצעותם הטביע את חותמו הייחודי כאמן. היצירה "ספר חול" משנת אלפיים היא דוגמא טובה לכך :                                                                          ספר חול (2000) מיכה אולמן      

החתולים של ג'יימס הריוט

תמונה
כתבה: אילנית יהודה ספרים רבים מספור עוסקים בקשר שבין בני אדם לבעלי חיים וחיות מחמד. רבים מהם קלאסיים, קסומים ובלתי נשכחים. בין ספרי הילדים נ וכל לציין את לאסי חוזרת הביתה, גבעת ווטרשיפ, מסע הפלאים של נילס הולגרסון בחברת אווזי הבר, דוקטור דוליטל ועוד. גם סופרים ישראליים רבים הקדישו ממרצם היצירתי כדי לכתוב לילדים על כך. דורית אורגד למשל, כתבה כחמישה עשר ספרים בנושא. ביניהם: גורי, יונתן והיונה הלבנה, דנה ודגיג הכסף ועוד.   על קשר זה נכתבו גם לא מעט יצירות נודעות למבוגרים: הזקן והים, מובי דיק, חתול רחוב ושמו בוב, מישהו לרוץ איתו ועוד. בפוסט זה אכתוב על ספר שנוטה להישכח על מדפי הספרייה מפאת היותו קטן מימדים ומפאת מרחק הזמן של כתיבתו (המהדורה עליה אני כותבת יצאה לאור בעברית בשנת 1994). עם זאת, עדיין לא נס לחו של הספר והוא מקסים ושובה לב גם היום.  כוונתי היא ל"סיפורי חתולים" של ג'יימס הריוט . מדובר בסיפורי חתולים שהריוט (1916-1995) שהיה וטרינר, טייס בחיל האוויר המלכותי וסופר, פרסם תחילה בספרים אחרים ולאחר מכן, הסיפורים קובצו לספר אחד.  על ג'יימס הריוט ני

חדש בספרייה! המאגר המשפטי "נבו"

תמונה
כתבה : אילנית יהודה נבו הוא מאגר מידע שנבנה עבור שופטים, עורכי דין וסטודנטים למשפטים. עם זאת, כל מי שזקוק בדרך זו אחרת למידע משפטי ולספרות עזר משפטית, יכול לעשות בו שימוש. לאחרונה רכשנו עבורכם מנוי לנבו. המשמעות היא שכל מי שמגיע לאולם העיון יכול להיכנס למאגר ולדלות ממנו מידע ללא עלות . מדובר במאגר מידע דינמי ביותר, המתעדכן כל העת. לשם המחשה, הצוות של נבו מזין מדי יום, כשלושים תקצירים של פסקי דין. הודעות עדכון שונות (כולל פרסומות) נשלחות על בסיס יומי לכל מי שבוחר להירשם לרשימת התפוצה של המאגר. מבנה המאגר: סרגל הכלים העליון מאפשר חיפוש על פי התוכן הנדרש לכם:   החיפוש מתבצע על פי הזנת הביטוי הנדרש בתחום המבוקש. לדוגמא הביטוי : ניהול מו"מ בהגינות ברירת המחדל ב נבו היא מורפולוגית. כלומר, ניתן לחפש את הביטוי הנדרש בהטיות לשוניות שונות. כמו-כן, נבו מאפשר להגדיר באופן אישי את אופן החיפוש המועדף, לצמצמו או להרחיבו בהתאם לצרכינו. תוצאות חיפוש :   נוכל מיד להבין את משמעות המושג ניהול מו"מ בהגינות מתוך התוצאות הראשונות שהתקבלו : "משמעותה של ח

מפת הספרות : אתר מומלץ לבחירת הספר הנכון עבורכם

תמונה
כתבה : אילנית יהודה בתקופה הנוכחית אנו מוצפים באמצעות רשת האינטרנט במידע מכל סוג ומין. נדמה שמכל דבר יש הרבה ולעיתים הרבה יותר מדי. לא מקרי לכן שאחד ממונחי המקצוע בתחום עולם ניהול הידע הוא "היצף מידע".   הכמות הבלתי תיאמן של אתרים הפרושים בפנינו במרחק הקלקה עלולה להציב בפנינו קושי שלא ללכת לאיבוד. הצורך לברור מתוך שפע האתרים כדי לקבל החלטה באופן מושכל, הופך למאתגר. ספרים לצורך העניין הנידון, לא נבדלים מאתרים, מוצרים, רעיונות, חדשות, דילים לחו"ל, יצירות או כל דבר אחר שנמצא ברשת ומחוצה לה. על מנת להצליח להתמצא בעולם הספר ולבחור בדיוק את מה שנכון עבורנו, פותח האתר: מפת הספרות :   https://www.literature-map.com / האתר אמנם באנגלית אך ניתן למצוא בו סופרים מכל מקום בעולם ולהגדיר באמצעותו באופן לוגי את העדפות הקריאה שלנו. חשוב לדעת שבניגוד לאתרים אחרים, המידע שתקבלו אינו מותנה בשיקולים פרסומיים (האתר חף מפרסומות) או מסחריים. מבנה האתר מאוד נקי ופשוט. בכניסה אליו תוכלו להזין מדף הבית שם של סופר/ת שאתם אוהבים והמפה תיווצר באופן מיידי. ג'ון גרישם Gohn

שרלוטה מאת דויד פואנקינוס

תמונה
כתבה: אילנית יהודה שרלוטה סלומון היתה ציירת יהודיה (1917-1943) שנולדה בברלין. היא ידועה בעיקר בזכות סדרת ציורים אוטוביוגרפיים שצוירו מדי יום בין השנים 1941-1943. עבודה זו, ששמה: חיים? או תיאטרון?   התבצעה בזמן שסלומון התחבאה מפני הצורר הנאצי בדרום צרפת, בעיירה וילפרנש, סמוך לניס. שנתיים של עבודה אינטנסיבית הספיקו לה כדי לבטא את קולה הייחודי כאמנית. עם זאת, העובדה שנספתה באושוויץ בגיל עשרים ושש מנעה ממנה להמשיך לבטא אותו ולהגיע להכרה בינלאומית בתקופתה. הביוגרפיה הספרותית שחיבר אודותיה הסופר הצרפתי, דויד פואנקינוס , David Foenkinos) ) כתובה גם היא ביד אמן. מעורבותו העמוקה בסיפור חייה של שרלוטה סלומון והצורך לספר אותו, יוצרים ספר אישי ונוגע ללב. ככותר לספרו, פואנקינוס בחר להשתמש בשמה הפרטי בלבד של האמנית, שרלוטה. בדומה לדיוות מוסיקליות מוכרות לנו כמו: מדונה, ביונסה, ריהאנה, היא לא זקוקה לשם משפחה כדי להנכיח את דמותה העוצמתית במרחב הציבורי. פואנקינוס מעיד שהתקשה לכתוב על הנושא משום שהוצף רגשית. הדבר בא לידי ביטוי בהחלטתו לכתוב פרוזה בשורות קצרות ונשברות. כמו בשירה, הוא איפשר