מלך היהודים


כתבה: אילנית יהודה

הסרט," מלך היהודים", אשר עוסק בחייו של המשורר חיים נחמן ביאליק, הוקרן בספרייה העירונית ביום שני האחרון (19.01.2015). הסרט מהווה ניסיון להתחקות אחר סיפור חייו של ביאליק בהקשר ההיסטורי שבו פעל. הקשר היסטורי זה מבטא בעיקר את הרצון להגשים את החזון הציוני הלכה למעשה, בארץ ישראל. בתוך המסגרת הכוללת של חזון זה, ביאליק הופך להיות המשורר הלאומי והוא כמו מאשר בעצם קבלת התואר הזה, את עובדת היותנו לאום המתחדש בארצו.

במהלך הסרט, אחת השאלות שמעלה פרופ' חיים באר, היא האם צריך משורר לחוות אהבה גדולה? זו שאלה מעניינת. נדמה שביאליק, המשורר הלאומי, או "מלך היהודים" (תואר שניתן גם לחוזה המדינה, הרצל), הצליח לכתוב בצורה העמוקה ביותר על הדברים שנחסכו ממנו. כך באהבה, כך גם ביחס לכתיבתו לילדים, שמעולם לא היו לו. הגעגוע העמוק יצר מציאות חדשה שהשתקפה במילים בלבד והן, המילים, היו ממלכת הקיום היחידה שבה קרמו הדברים עור וגידים. אמנם כתב ביאליק את הפואמה הידועה, "בעיר ההריגה" בעקבות פרעות קישינב. נכון גם שהשתתף בעצמו בקונגרסים ציוניים אך עדיין, לא ברור מאיליו הדבר, שדווקא המשורר שמתגעגע כה עמוקות אל אשר חסר בנפשו, משורר כה אינטימי, כמו ביאליק, הופך לאחד ה"סלבריטאים", אם נשאל מונח עכשווי, של החזון הציוני. ביאליק כמו נחלץ בכוח מתוך בדידותו ונאלץ להיכנס לתוך נעלי המיתוס שלו עצמו כבר בגיל שלושים ובהמשך, תהילתו מובילה אותו להיות אדם שמתגורר בתל אביב ברחוב הנקרא על שמו שלו. על ציר המתח הזה שבין בדידות לתהילה, נע סיפור חייו. גם האירועים שנערכו בבית ביאליק וב"אוהל שם", אירועים בהם ההמון רצה לחוש משהו מהילת מלכותו של האיש, יש בהם משמעות כפולה. מצד אחד, יזם ביאליק חלק מאירועים אלו, ודאי הנהיג בעצמו את המסורת של "עונג שבת" ומצד שני, לא אחת, עצם התגודדותו של ההמון סביבו היתה לו לזרא. מסיבה זו, נוטה אני להאמין לביאליק, שיותר מאשר הזדהה עם תארי הגדולה שעיטרו את ראשו, ובצדק, הזדהה עם מקומו של בעל המלאכה הסיזיפית, חוטב העצים.
וְלָמָּה שַׁתֶּם עַל-נָוִי?
מַה-חַטָּאתִי, מַה-כֹּחִי?
לֹא מְשׁוֹרֵר, לֹא נָבִיא –
חוֹטֵב עֵצִים אָנֹכִי
(מתוך השיר "שחה נפשי").

אם נשוב לעניין הקרנת "מלך היהודים" בספרייה, ניתן לומר כי מי שצפה בסרט קיבל, בין השורות, הצעה לקריאה אחרת, פנימית יותר, בדמותו של המשורר הלאומי. צפייה זו היתה משולבת בחוויה ויזואלית מחד, שבאה לידי ביטוי בעבודת אנימציה מקורית, ובחוויה מוזיקלית מאידך, שבה שיריו של ביאליק מבוצעים מחדש על ידי נינט. חיים טופול, שלא מצא בשום מקום תיעוד לקולו המקורי של ביאליק, עושה עבודת הקראה נפלאה.

תודה ליוצר הסרט, יאיר קדר, שכיבד אותנו בנוכחותו בספרייה וענה באריכות ובסבלנות לשאלות הקהל, תודה לכל מי שהגיע. מקווים לראותכם עמנו גם בהמשך.

*
לפייסבוק של הסרט:

http://bialikfilm.com/
לקריאה נוספת :
*ביאליק ודרוויש: מתגעגעים לאותו המקום 

*"מלך היהודים": ביאליק בהילוך מהיר  
*הלב הפועם, הבועט והרוטן של ביאליק

*נינט תחת כנפי ביאליק: הסרט "מלך היהודים"
*"ביאליק זכה לאהבה משום ששיריו הפיצו אהבה" 

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

כותבים את ההיסטוריה מהצד הנשי : הציירת אנה טיכו

מדברים עם הידיים (ולא רק) : מהי שפת סימנים ?

הלאה, שיעורי הבית! על מסע הפלאים של נילס הולגרסון בחברת אווזי הבר