בימת הספרייה עם דורית בלסיאנו
כתבה: אילנית יהודה
"בימת הספרייה" היא מסגרת הרצאות ייחודית והתנדבותית של תושבי העיר.
במסגרת זו, ארחנו השבוע את דורית בלסיאנו, מחברת ספר השירה, "מחרוזת לאמא" ומרכזת המגמה לפרסית בבית הספר מקיף א'.
דמותה של האם, היחסים עם הבת, הזיכרונות שנשארו אחרי מותה של האם ובעיקר,הזיכרונות שאנו מבקשים לנצור, הם הנושאים שעמדו בלב ליבו של המפגש בספרייה.בחירה בנושאים אלו הובילה לערב אינטימי שבו גם דורית בלסיאנו וגם הקהל, חשו חופשיים ובטוחים לשתף מתוך זיכרונות וחוויות אישיים.
כל אחד נושא עמו את זיכרונם של ההורים באופן המיוחד לו. בלסיאנו בדרכה שלה בוחרת לזכור את הטוב. לא מדובר באידאליזציה או התרפקות נוסטלגית על דמותה של אם שהייתה ואיננה. זוהי בחירה מודעת לברור מתוך דמותה הגדולה של האם את הדברים החיוביים, להוקיר לה תודה ולהמשיך להיבנות מהם הלאה.
עוד למדנו מבלסיאנו שלכתיבת ספר השירים יש ערך תרפויטי, וכי כתיבה מסוג זה יכולה לסייע לכל אדם, להתמודד עם מצבים של אובדן או פרידה ועקב כך, ליצוק משמעות חדשה לחייו.
בספרו, "אמא ומשמעות החיים", כותב ארווין יאלום כי למרות הביקורת הנוקבת שלו כלפי אמו, בסוף חייו הוא מוצא עצמו חש צורך לשאול:"איך הייתי אמא?" וזאת על אף שאמו, שידעה שהוא סופר, מעולם לא יכלה לקרוא את ספריו. כלומר, הצורך לקבל אישור מהאם, משקף את הצימאון לקבל חותם חיובי על מפעל חייו בכללותו ולאשר אותו.
עד כדי כך מוטבעת בנפשנו דמות האם ובמובנים רבים גם אחרי לכתה, היא ממשיכה להיות נוכחת פעילה בחיינו.
שיר מתוך הספר:
שֻׁלְחַן סָלוֹנִי
מְכֻסֶּה מַפָּה יְרֻקָּה
סִדּוּר, טִפּוֹת עֵינַיִם
קֻפְסַת שׁוֹקוֹלָד מִפַּח עֲמוּסָה תְּרוּפוֹת
שְׁנֵי זוּגוֹת מִשְׁקָפַיִם.
חֶלְקַת אֱלֹהִים קְטַנָּה שֶׁלָּהּ
בְּבֵיתִי בְּשַׁבָּת
כָּל כָּךְ מְעַט
אֲבָל לְגַמְרֵי הַרְבֵּה.
גַּעְגּוּעִים.
יש כאן תיאור תמונת מצב של האם כאדם שהגיע לגיל זקנה בשעה שהחפצים האישיים שלה הופכים בעבורה סוג של מולדת. כל הצופה בם מן הצד כמו חודר לארץ אחרת, מצד אחד ומצד שני, זוהי בדיוק אותה הארץ עליה גדלנו כילדים. המתח בין המעט להרבה ביחס לחפצים שנותרו כחיוניים מפלח את המרחב האישי בגעגוע.
דורית בלסיאנו
בנוסף לספר השירים, בלסיאנו דיברה על פועלה במקיף א' ועל העובדה שתלמידים שישרתו בעתיד בחיל המודיעין רוכשים ממנה את ידיעת השפה הפרסית, שהיא שפת אמה. בדרך זו חוברים כל המעגלים שהציגה לאחד.
הספרייה העירונית באר שבע מארחת בין כתליה סופרים, אמנים, אנשי תרבות ותקשורת מהשורה הראשונה בארץ. יחד עם זאת, לא פחות חשוב להאיר את העשייה המקומית בעיר ואת פועלם המבורך של האנשים שתורמים לבנייתה.
אנו מודים לדורית בלסיאנו על השתתפותה ב"בימת הספרייה" ומזמינים אתכם לקחת חלק בפרויקט זה כמרצים וכקהל גם יחד.
"בימת הספרייה" היא מסגרת הרצאות ייחודית והתנדבותית של תושבי העיר.
במסגרת זו, ארחנו השבוע את דורית בלסיאנו, מחברת ספר השירה, "מחרוזת לאמא" ומרכזת המגמה לפרסית בבית הספר מקיף א'.
דמותה של האם, היחסים עם הבת, הזיכרונות שנשארו אחרי מותה של האם ובעיקר,הזיכרונות שאנו מבקשים לנצור, הם הנושאים שעמדו בלב ליבו של המפגש בספרייה.בחירה בנושאים אלו הובילה לערב אינטימי שבו גם דורית בלסיאנו וגם הקהל, חשו חופשיים ובטוחים לשתף מתוך זיכרונות וחוויות אישיים.
כל אחד נושא עמו את זיכרונם של ההורים באופן המיוחד לו. בלסיאנו בדרכה שלה בוחרת לזכור את הטוב. לא מדובר באידאליזציה או התרפקות נוסטלגית על דמותה של אם שהייתה ואיננה. זוהי בחירה מודעת לברור מתוך דמותה הגדולה של האם את הדברים החיוביים, להוקיר לה תודה ולהמשיך להיבנות מהם הלאה.
עוד למדנו מבלסיאנו שלכתיבת ספר השירים יש ערך תרפויטי, וכי כתיבה מסוג זה יכולה לסייע לכל אדם, להתמודד עם מצבים של אובדן או פרידה ועקב כך, ליצוק משמעות חדשה לחייו.
בספרו, "אמא ומשמעות החיים", כותב ארווין יאלום כי למרות הביקורת הנוקבת שלו כלפי אמו, בסוף חייו הוא מוצא עצמו חש צורך לשאול:"איך הייתי אמא?" וזאת על אף שאמו, שידעה שהוא סופר, מעולם לא יכלה לקרוא את ספריו. כלומר, הצורך לקבל אישור מהאם, משקף את הצימאון לקבל חותם חיובי על מפעל חייו בכללותו ולאשר אותו.
עד כדי כך מוטבעת בנפשנו דמות האם ובמובנים רבים גם אחרי לכתה, היא ממשיכה להיות נוכחת פעילה בחיינו.
שיר מתוך הספר:
שֻׁלְחַן סָלוֹנִי
מְכֻסֶּה מַפָּה יְרֻקָּה
סִדּוּר, טִפּוֹת עֵינַיִם
קֻפְסַת שׁוֹקוֹלָד מִפַּח עֲמוּסָה תְּרוּפוֹת
שְׁנֵי זוּגוֹת מִשְׁקָפַיִם.
חֶלְקַת אֱלֹהִים קְטַנָּה שֶׁלָּהּ
בְּבֵיתִי בְּשַׁבָּת
כָּל כָּךְ מְעַט
אֲבָל לְגַמְרֵי הַרְבֵּה.
גַּעְגּוּעִים.
יש כאן תיאור תמונת מצב של האם כאדם שהגיע לגיל זקנה בשעה שהחפצים האישיים שלה הופכים בעבורה סוג של מולדת. כל הצופה בם מן הצד כמו חודר לארץ אחרת, מצד אחד ומצד שני, זוהי בדיוק אותה הארץ עליה גדלנו כילדים. המתח בין המעט להרבה ביחס לחפצים שנותרו כחיוניים מפלח את המרחב האישי בגעגוע.
דורית בלסיאנו
בנוסף לספר השירים, בלסיאנו דיברה על פועלה במקיף א' ועל העובדה שתלמידים שישרתו בעתיד בחיל המודיעין רוכשים ממנה את ידיעת השפה הפרסית, שהיא שפת אמה. בדרך זו חוברים כל המעגלים שהציגה לאחד.
הספרייה העירונית באר שבע מארחת בין כתליה סופרים, אמנים, אנשי תרבות ותקשורת מהשורה הראשונה בארץ. יחד עם זאת, לא פחות חשוב להאיר את העשייה המקומית בעיר ואת פועלם המבורך של האנשים שתורמים לבנייתה.
אנו מודים לדורית בלסיאנו על השתתפותה ב"בימת הספרייה" ומזמינים אתכם לקחת חלק בפרויקט זה כמרצים וכקהל גם יחד.
תגובות
הוסף רשומת תגובה