על החב"דפדיה כבר שמעתם?

כתבה: אילנית יהודה

בימינו, כל מי שמתווך לעולם האינטרנט, שמע ככול הנראה על האנציקלופדיה החופשית, ויקיפדיה. כאשר מחפשים מידע בגוגל, באחוז גבוה מן המקרים הויקפדיה מופיעה כהפניה ראשונה בתוצאות החיפוש או לפחות, בין הראשונות.
על הויקיפדיה כמפעל ידע שיתופי שמשקף את חכמת ההמון נכתב רבות. היא עדיין נלמדת ונחקרת לא רק בהיבטי המידע שלה, אלא אף בהיבטים חברתיים ופסיכולוגיים שונים כגון: המניעים של הפרט לתרום לכלל, דינמיקה חברתית בקבוצות וירטואליות ועוד. החב"דפדיה, בניגוד לכך, ידועה פחות.

אז מה היא אם כן החב"דפדיה? מדובר באנציקלופדיה חופשית ברשת העוסקת בחסידות חב"ד, במושגים, אישים ובהיסטוריה יהודית. ברמת הפלטפורמה, החב"דפדיה בנויה לפי המודל של הויקיפדיה. כלומר, ההמון יכול לתרום לכתיבת הערכים באופן חופשי, לערוך אותם ולנהל דיון שמאחורי הקלעים, על הנכתב. נכון לכתיבת שורות אלו נמצאים בחב"דפדיה 5947 ערכים. גם הקטגוריות המוכרות מהויקיפדיה כגון: ערך מומלץ (בחב"דפדיה ערך נבחר) הידעת ? הפתגם היומי (בחב"דפדיה, ציטוט יומי)הוטמעו בתוך החב"דפדיה.

החב"דפדיה מאפשרת כניסה לפורטלים שלמים העוסקים בעולמה של חסידות חב"ד כפי שניתן לראות בצילום המסך :

להגדלה לחצו על התמונה.

יש כאן צוהר לעולם שלם ועצום העוסק בחסידות חב"ד. פורטל הניגונים למשל, מאפשר קבלת מידע מעמיק על הניגונים החסידיים בצד השמעתם: דוגמא:

מידע על הניגון יגון 'ארבע בבות' אותו חיבר "האדמו"ר הזקן"

אפשרות השמעת הניגון 'ארבע בבות' בוריאציות שונות. 

למשל,  בקולו של הרבי.

נוסף על כל אלו, החב"דפדיה מהווה שער לקריאה של כל מקורות חסידות חב"ד באשר הם, כולל ספרים, ביאורים, חוברות וקבצים, עלונים ועוד. התפיסה שעומדת מאחורי החב"דפדיה משקפת את האמונה הבסיסית של חב"ד כי ככול שיותר אנשים יחשפו לתורת החסידות ויושפעו ממנה, תתקרב הגאולה ויבוא יומו של המשיח. מטרות אלו מנוסחות בפירוש כמטרותיה הראשיות של החב"דפדיה : "מטרתנו היא הפצת תורת חסידות חב"ד תוך דגש על ענייני גאולה ומשיח בשפה פשוטה וברורה". מסיבה זו,החב"דפדיה מהווה גם שער כניסה לשיעורים יומיים בחומש, תניא (ספר יסוד בחסידות חב"ד מאת רבי שניאור זלמן מלאדי),תהילים ורמב"ם.

ברקע של הצגת דברים אלו יש לזכור כי בעולם התורני, שימוש במדיה וברשת האינטרנט איננו טבעי ומובן מאליו. ישנם חוגים שלמים בעולם התורני שמגבילים את השימוש באינטרנט ואף כאלו שבהם הוא נמצא אסור. במקרה של החב"דפדיה, לא רק שנעשה שימוש במדיה האינטרנטית, הוא נעשה על פי מודל מאוד מצליח של הויקפדיה תוך רתימת יתרונותיה של זו לצרכים של חב"ד. זה בא ללמדנו שחב"ד לא מתנגדת לרוח הטכנולוגית של התקופה אלא נעה עם אותה הרוח ועושה בה שימוש על מנת להשיג את יעדיה: קידום ערכי החסידות והפצת דרכו של הרבי על מנת לקדם את בוא הגאולה. לכן נדמה שהחב"דפדיה מעבר למידע שהיא מספקת, מייצגת ומשקפת עניינים מהותיים הקשורים בתנועת חב"ד עצמה. תנועה זו, במיוחד מימיו של הרבי מליובאוויטש שואפת להנגיש את דרכה להמון.
מה יכול להיות טוב מהאינטרנט בכלל ומהויקפידה בפרט כדי לעשות זאת? 

נקודה מעניינת נוספת, ישנם אתרים שומרי שבת שלא מאפשרים גלישה בשבת, אך החב"דפדיה כמו הויקיפדיה, זמינה בכל שעה ועת.

החב"דפדיה מונגשת לקהל הרחב מתוך אתר הבית שלנו :
מאגרי מידע חופשיים בעברית

לקריאה נוספת:

מאמרו של תומר פרסיקו :
"המשיח האבוד של חב"ד" דן בשאלה האם הרבי מליובאוויטש עצמו האמין שהוא המשיח?

גואל אחרון : משנתו המשיחית של רבי מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש, מאת אלון דהן בהוצאת קונטנטו דה סמריק, 2014. 

לספרים נוספים העוסקים בחסידות חב"ד :

 היכנסו לקטלוג הספרייה .