האשה ששינתה את אמריקה

כתבה : אילנית יהודה

הסופרת, הרייט ביצ'ר סטואו,
,(Harriet Beecher Stowe) חיה בין השנים 1811-1896. ספרה הידוע, "אהל הדוד תום" (1852), הצליח מאוד באמריקה ובאנגליה ועם הזמן הפך לקלאסיקה ספרותית. בסך הכל היא כתבה כשלושים ספרים.

אם נקרא את הערך שנכתב עליה בויקפדיה, בשפה האנגלית, נגלה שביצ'ר סטואו מוגדרת שם בראש ובראשונה כחברה בתנועה למען סיום העבדות בארצות הברית, ורק אחר כך כסופרת. הביוגרפיה, "האשה ששינתה את אמריקה", שכתבה אודותיה
תמר ורטה זהבי, במסגרת סדרת "פרוזה עשרה", עולה בקנה אחד עם הגדרה זו. 

                                                                         הרייט ביצ'ר סטואו / פרנסס הול 1853

לפי ורטה זהבי, שאלות פילוסופיות כמו: איך אדם הופך לעבד? האם אדם נולד עבד או מתישהו הופך לעבד? הטרידו את ביצ'ר סטואו משחר ילדותה.
זאת משום שהערה אגבית ששמעה ביחס לאמה, שנפטרה כי עבדה קשה כמו עבד שחור, הטרידה את מנוחתה. האם זה נכון? האם נשים הן סוג של עבדים? האם אמה שלה היתה בעצם עבד? באופן אישי זה, הפכה בעבורה העבדות על כל צורותיה, לשד, למזיק, למלאך מחבל שיש לגרשו בכל מחיר. העוולות האנושיות שהעבדות יצרה, הדהדו בתוכה כמו תוף בס פנימי שקורא לה להיאבק בהן, עוד ועוד, לאורך כל חייה.

ביצ'ר סטואו, בדומה לאמרתו של הפילוסוף הסיני, לאו דזה: "מסע של אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן"
, התחילה את מאבקה בצעדים קטנים.
החלטה פשוטה אחת עזרה להניע את התהליך העצום שבסופו של דבר, הוביל לשינוי דמותה של אמריקה כארץ חופשית ודמוקרטית. מדובר בהחלטה שלא לשתוק. לא להיות אדישה, לא להתעלם, לא להסתפק בכעס כבוש, עקר ולא מועיל. במקום כל אלו, בחרה להגיב, להשמיע קול, לעשות מעשה.


"...אנחנו בוחרים אם להתעלם מבני אדם בגלל המעמד החברתי השונה שלהם או להתעניין בהם ולהתחבר איתם. אנחנו בוחרים להתעלם מהעוול או להתבונן בו ולהתנגד לו. אני בחרתי באפשרות השנייה."
(ע' 115).

האפשרות השנייה (ובסך הכל יש רק שתי אפשרויות) הובילה אותה לעסוק באופן פעיל בהברחת שחורים מחוץ לגבולות ארצות הברית והצלתם. היא גם היתה מוכנה להסתירם בביתה תוך נטילת סיכון אישי.



    האגודה האמריקאית נגד העבדות, פילדלפיה 1837

שיא תרומתה לשינוי שעבר על  אמריקה הגיע באמצעות כתיבת ספרה, "אהל הדוד תום". ספר זה הפך לכלי ביטוי חשוב עבור מיליוני שחורים ולבנים, שביקשו לשים קץ לסדר החברתי הקיים, המושתת על עושק, ניצול וגזל של עבדים. אנשים אלו היו חדורי אמונה שאפשר וראוי לחיות חיים אחרים. הם היו מוכנים להקריב למען כך את חייהם שלהם, במסגרת מלחמת האזרחים האמריקאית שהתחוללה בין השנים 1861-1865.

יש לציין, שבדומה לאחרים, ביצ'ר סטואו שילמה מחיר עבור בחירותיה. כשם שהציתה באמצעות "אהל הדוד תום", את הלהט המהפכני של מדינות צפון ארה"ב, כך עוררה שנאה עמוקה ומחלוקת בקרב מדינות הדרום. שיר קאונטרי שחובר בגנותה בשנת 1853, שמי שיתעקש יוכל להקשיב לו ברשת, (בציר הזמן באתר של אוניברסיטת וירג'יניה, או בהפניה נפרדת בסוף הפוסט) משקף מחלוקת זו.
אך, דבר זה לא ריפה את ידיה. גם את הביקורת הקשה שהופנתה נגדה, היא ראתה כסימן חיובי למידת השפעתה ולא חדלה להאמין שתוכל לתרום לשינוי החברתי המיוחל.

ביצ'ר סטואו, כפי שציינתי, היתה ערה לכך שלא רק שחורים סבלו מחוסר שוויון ומחוסר צדק חברתי. נשים, כמו עבדים, היו למשל, משוללות זכות בחירה. הן לא יכלו להופיע ולשאת נאום בגוף ראשון בהופעה פומבית בציבור והיו כפופות למרות המוחלטת של בעליהן.
אם נביט בדברים באופן סמלי, נוכל לומר שהן אמנם לא נכבלו באזיקים ושלשלאות כמו השחורים, אך הן היו נתונות בתוך מחוכים וחצאיות חישוק מסורבלות, שסימלו היטב את מוגבלותן ואת חוסר יכולתן לנוע בחופשיות. 

                     ספר אפנה לנשים, ספטמבר 1861. מתוך אוסף הספרים הדיגיטלי של הספרייה הציבורית של ניו-יורק.

ביצ'ר סטאו ואחותה, קתרין, פעלו גם למען זכויות נשים. על מנת שילדות יוכלו להרחיב את השכלתן מעבר לזו של בית הספר היסודי, קתרין, בתמיכת אביה, הקימה בית ספר תיכון לנערות, וסטואו שימשה בו כמורה וככותבת ספרי לימוד. אפשר לומר, כי יש כאן יותר ממאבק אחד. סיפור המאבק של האחיות לשחרור העבדים השחורים, הוא גם סיפור של מאבק לשוויון מגדרי ושני המאבקים קשורים זה בזה.
ביחס ל"אהל הדוד התום", אציין עוד שהספר התחיל לצאת כסדרה של סיפורים בהמשכים, שהופיעו בעיתון החל מיוני 1851. בסופו של דבר הם קובצו לספר אשר מציג את קורותיו של תום. עבד שחור, בעל מידות טובות, אשר נאלץ להיפרד מבני משפחתו האהובים ומתגלגל לידיו של אדון אכזר ומרושע, שפוגע בו וגורם למותו.      

                                                                  פרסום ראשון של "אהל הדוד תום" 02.06.1851.

כדי לתת מענה למקטרגים של הספר, שטענו שסטואו מקצינה את המציאות החברתית של השחורים, כתבה ביצ'ר סטואו בהמשך מפתח לספר, המציין את המקורות העובדתיים עליהם הסתמכה בכתיבתו.

הספרים "האשה ששינתה את אמריקה" וכן "זה אני הדוד תום" בכתיבתה ובעיבודה של הסופרת תמר ורטה זהבי, קיימים  גם כספרים קוליים מבית
I-CAST  . את הספר הראשון מקריאה עדי לב, ואת השני מקריא עומר ירדני. ספרים אלו נעימים להאזנה ופותחים בצורה מעניינת את מרחב ההקשבה לסיפור.
בסך הכל, מלבד שני הספרים האמורים, נמצאים ברשותנו 426 ספרים קוליים שממתינים לכם בספרייה המרכזית ובסניף בארי.
הספרניות שלנו תשמחנה לסייע לכם באיתורם.

לסיום פוסט זה אומר כי גם המציאות של ימינו אינה חפה מעוולות חברתיות. לכן, פנייה לספרים אלו, בכל פורמט שקיים, עדיין רלבנטית, חשובה ומעוררת השראה לבני נוער ולמבוגרים כאחד. 

לקריאה נוספת :
האשה ששינתה את אמריקה : סיפור חייה של הרייט ביצ'ר סטואו מאת תמר ורטה זהבי בהוצאת הקיבוץ המאוחד, 2017.

זה אני, הדוד תום : מאת תמר ורטה זהבי על-פי 'הבקתה של הדוד תום' בהוצאת הקיבוץ המאוחד, 2017.

מרטין : סיפור חייו של מרטין לותר קינג מאת תמר ורטה זהבי בהוצאת עם עובד (ספריה לנוער), 2017.

מנדלה : סיפור חייו של נלסון מנדלה מאת תמר ורטה זהבי בהוצאת עם עובד (ספריה לנוער), 2014.
מולו וצגאי מאת תמר ורטה זהבי בהוצאת כנרת, 2014.

ואנגרי : סיפור חייה של ואנגרי מאטאיי, האישה שנטעה ארבעים מיליון עצים בהוצאת עם עובד (ספריה לנוער), 2013.

לפחד יש ריח מאת תמר ורטה זהבי בהוצאת עם עובד (ספריה לנוער), 2012.

סלטה לאחור מאת תמר ורטה זהבי בהוצאת עם עובד (ספריה לנוער), 2008.

שרוטה מאת תמר ורטה זהבי בהוצאת עם עובד (ספריה לנוער), 2007.

קישורים והפניות :
                  
אהל הדוד תום – ארכיון מולטימדיה באתר של אוניברסיטת וירג'יניה : http://utc.iath.virginia.edu/
כולל ציר זמן 1830-1930 :
http://utc.iath.virginia.edu/interpret/interframe.html

הרייט ביצ'ר סטואו – השיר משנת 1853

http://utc.iath.virginia.edu/songs/aunthbsfr.html

ביתה של הרייט ביצ'ר סטאו :   http://www.stowehousecincy.org/index.html

ביוגרפיות של נשים בהיסטוריה האמריקאית :
https://www.womenshistory.org/students-and-educators/biographies?gclid=Cj0KCQjwruPNBRCKARIsAEYNXIgIhG1FEg2UUZFvqvHn9PVLoSc0_-ZJkLGR1QkT0RwETP2I5KIfe4saAuuvEALw_wcB

מלחמת האזרחים בארצות הברית : מאבק בין שתי ציבילזציות מאת רבקה שפק ליסק במגזין אימגו :
http://www.e-mago.co.il/magazine-929.htm

The 12 Best Civil War Movies

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

כותבים את ההיסטוריה מהצד הנשי : הציירת אנה טיכו

מדברים עם הידיים (ולא רק) : מהי שפת סימנים ?

הלאה, שיעורי הבית! על מסע הפלאים של נילס הולגרסון בחברת אווזי הבר