כותבים את ההיסטוריה מהצד הנשי : הציירת אנה טיכו


כתבה: אילנית יהודה

 

אנה טיכו (1894-1980) היתה ציירת שרוב ימיה חיתה בירושלים והתמסרה לרישום נופיה. ספר ילדים חדש שכתבה אבירמה גולן ואירה ענבל לייטנר, מציג את הביוגרפיה שלה. הספר, "אנה טיכו", יצא לאור בסדרה: "הישראליות: סדרה היסטורית נשית".
הוצאתו משתלבת בשורה של ספרים וסדרות שיצאו לאור לאחרונה, במגמה להעצים את הנוכחות הנשית בכתיבת דברי הימים ולתת לה מקום של נראות ושל כבוד.

במקביל ל "הישראליות: סדרה היסטורית נשית", נוכל לציין את סדרת הספרים "קטנות גדולות" שמגוללת את קורותיהן של  אגאתה כריסטי, אמיליה ארהארט, אמלין פנקהרסט ונשים חשובות אחרות בתולדות האנושות.
גם הספרים: "סיפורים לפני השינה לילדות מורדות: 100 אגדות אמתיות על נשים יוצאות דופן", וכן: "נשים במדע: 50 נשים אמיצות ששינו את העולם", או הסדרה: "עיניים פקוחות למדע" שעוסקת בתרומתן המחקרית של מדעניות, עולים כולם בקנה אחד עם אותה מגמה.

בפוסט זה אתמקד באנה טיכו, שזכתה לכינוי 'ציירת ארץ ישראלית'. טיכו עצמה הסכימה באופן מלא להגדרה 'ציירת ירושלמית'.
היא עלתה ארצה בעקבותיו של בן דודה ולימים בעלה, אברהם אלברט טיכו, שהיה רופא עיניים במקצועו. בת שמונה עשרה היתה כשעלתה לארץ והתיישבה בירושלים. מאחוריה היו ארבע שנות לימודי אמנות בוינה, עליהם התעקשה בנחישות ובאומץ.
הבית שהקימו יחדיו, אנה ובן זוגה, היה מוקד לעליה לרגל למטופלים ולגדולי הרוח של אותם ימים.

בהלווייתו של ד"ר טיכו ספד לו הסופר, ש"י עגנון, ואמר בין היתר, שטיכו העדיף את מקצוע רפואת העיניים על פני תחומי הרפואה האחרים, על מנת שאנשים יוכלו לראות את ציוריה היפים של אשתו. אכן, ציורים יפים אלו הוצגו בתערוכות בעולם כולו וגם כיום ניתן לצפות בחלקם בבית אנה טיכו, הבית בו התגוררה רוב שנותיה בירושלים.
 

    אנה טיכו – הרי ירושלים, 1970 בקירוב (פחם ופסטל על נייר).
 
אנה טיכו התאהבה בהרי ירושלים מהרגע הראשון. הם הילכו עליה קסם המלווה בתחושה של חידתיות. היא טענה ש: "קווי המתאר שלהם טהורים עד כדי כך שאין בעולם מכחול שיוכל לתפוס את שלמותם." ובכל זאת, ניסתה להעז ולתפוס משהו מתוך אותה שלמות חמקמקה.

טיכו מציירת את הנוף של הרי ירושלים ברכות ובעדינות רבים כאילו היו אלו הרים של זכוכית ולא של אבן. היופי המשתקף דרכם הוא קודם כל פנימי ורק אחר כך חיצוני. קווי המתאר שלה יוצרים אוירה והלך רוח הנושקים לאמת שנמצאת אי שם, נסתרת מפני מראות העין הגלויים. לרוב היא משתמשת בעיפרון ובפחם, מנסה להביע באמצעים בסיסיים מכלול גדול ושלם. בזכות הפשטות הזו היו מי שראו בה סוג של משוררת שבחרה באיור במקום במילים.  

אנה טיכו אחזה במכחול באופן אינטואיטיבי. היא נהגה לצייר תוך כדי טיולים ושיטוטים בהרי ירושלים ובאמצעות הציור, הביעה חיבור אישי למראות הנגלים לה. אולי משום כך מעולם לא חשקה נפשה במשרת מורה לאומנות במוסד לימודי מוכר, ובתוך כיתה בעלת ארבעה כתלים. נפשה יצאה אל הטבע עצמו. עם זאת, נמנתה טיכו על קבוצת מייסדיו של בית הספר בצלאל החדש לאומנות ולאמנות.  


במסגרת הזו, מעניין להתייחס גם לאיורים של ענבל לייטנר השזורים לאורכו של ספר הילדים המשרטט קווים עיקריים בחייה. בלב ליבו של הספר קיימת הברקה איורית של ממש המתארת את התקופה הקצרה שבה אנה ואלברט טיכו נפרדו.



 
ענבל לייטנר מציגה כאן את אנה טיכו מאיירת עץ בודד. גזעו עבה, מט לנפול, עירום, ללא עלה או פרח. הענפים הם קווי מתאר דקים שעולים כלפי מעלה, מצפים לאחוז במשהו מתוך הריק. מתחת לאיור מופיע המשפט :"עצוב לי בלעדייך".
האיור המקביל של לייטנר, משקף את געגועיו של ד"ר טיכו לאנה:

לפי האיור, בדיקת העיניים של המטופל משקפת את מה שרואות עיניו של ד"ר טיכו עצמו. כלומר את אנה בשלל גדלים משתנים, קטנים וגדולים המיוצגים באותיות שמה. מתחת לאיור מופיע המשפט :" את חסרה לי כל כך".
בסופו של דבר, התאחדו אנה ואלברט לאחד.
הבית שבו גרו יחד נתרם, על כל תכולתו, בידי אנה לעיר ירושלים.
הבית משמש כגלריה לאמנות בהנהלת מוזיאון ישראל. עד לאחרונה, שימש בית אנה טיכו כמקום קבוע, בו ישב הסופר אהרון אפלפלד ז"ל וכתב את ספריו.
סיור
בבית אנה טיכו מומלץ ליחידים ולמשפחות עם ילדים והספר יכול להוות הקדמה מצוינת לסיור כזה.


לסיום, "הישראליות: סדרה היסטורית נשית", מומלצת לקריאה לשם העשרת הידע הכללי של ילדות וילדים. גם האופן הבהיר והידידותי שבו הסדרה כתובה, מסייע להנגיש מידע ביוגרפי בדרך נוגעת ללב. 

לקריאה נוספת :
 
 

·         אנה טיכו מאת אבירמה גולן  בהוצאת צלטנר, 2018.

·         שני מאמרים בכתב העת מאזנים :
רחל אנגל, "שני ציירים ישראליים", מאזנים 32 (4-5), 1971, (347-349).
ישורון קשת, "אמנותה של אנה טיכו", מאזנים 17 (1), 1963, (47-50).

* מאמרים אלו ניתנים לצפייה מהבית באמצעות מאגר המידע
Jstor
   ועל ידי רישום מקדים לאתר הספרייה הלאומית.

הפניות ברשת :

אנה טיכו באוספי מוזיאון ישראל

בית אנה טיכו – עיריית ירושלים

אנה טיכו- מערכי שיעור באמנות
 
 

תגובות

  1. אכן היא הייתה אישה מוכשרת מאוד. טוב שישנם ספרים העוסקים בנשים חשובות ועל ידי כך להעצים ילדות ולהבהיר להן שהשמים הם הגבול.

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

חדש בספרייה! ספרים דיגיטליים

האשה ששינתה את אמריקה