רשומות

JSTOR

תמונה
  כתבה: אילנית יהודה אני שמחה ליידע את לקוחותינו כי רכשנו גישה למאגר כתבי העת של JSTOR – ג'ייסטור, בשפה העברית. ניתן לקבל גישה מהמחשבים באולם עיון בספרייה העירונית, על פי כתובת ה IP  שלנו. מי שרוצים לקבל גישה מהבית, יכולים לעשות זאת באמצעות רישום לספרייה הלאומית . ג'ייסטור מאפשר גישה חינמית ללמעלה מחמישים כתבי עת מרכזיים בשפה העברית, מהגיליון הראשון ועד לשנים האחרונות. בין היתר תוכלו לקרוא בטקסט מלא מאמרים שמפורסמים בכתבי העת : אופקים בגיאוגרפיה בטחון סוציאלי בית מקרא גרונטולוגיה וגריאטריה דעת – כתב עת לפילוסופיה יהודית וקבלה מאזניים מגמות מחקרי ירושלים סוציולוגיה ישראלית עיונים בחינוך תרבות דמוקרטית ועוד.     ברוח הזמן, השימוש בג'ייסטור הפך דומה לאופן השימוש בגוגל. כלומר, הקלדה חופשית בשורת שדה החיפוש, וכן אפשרות לחפש  תמונות – Images . כפי שרואים בצילום מסך: הממשק הוא בשפה האנגלית, אך ניתן להזין את מבוקשינו בשפה העברית. כמו כן קיימת אפשרות לחיפוש מתקדם. ראו בצילום: אם תרצו לצטט את המאמר שמצאתם לצוררך כתיבת עבודה אקדמית תוכלו לבחור בכללי הצ...

נא להכיר: שירה פלסטית

תמונה
כתבה: אילנית יהודה  מאמר חדש!  ב"יקום תרבות" עוסק בשאלה: מהי שירה פלסטית? כלומר, שירה שנכתבת בזיקה לאמנות הפלסטית ובעקבותיה.  המאמר מציג הלכה למעשה את הבסיס התיאורטי שעליו מושתתות כלל סדנאות הכתיבה שלי. המאמר נכתב בשיתוף ידידי, המשורר יואב איתמר.  אני מזמינה אתכם בשמחה! לקרוא את המאמר. נא לחצו כאן.                                                                             אידיאוגרפיה של גיום אפולינר (1880-1918)      נתראה בסדנאות הבאות!

זרעים של תקווה: בין רבי נחמן מברלסב לריימונד קארבר

תמונה
כתבה: אילנית יהודה על מנת להתמודד עם המציאות הנוכחית, ואולי לחזק, ולו במעט, את התקווה בימים אלו של מלחמה קשה ומתמשכת, כתבתי מאמר המציג שתי יצירות ספרותיות שנכתבו במרחבים שונים של זמן ומקום. יצירה אחת, מבית מדרשו של רבי נחמן מברסלב, מעשה מחיגר. השנייה, סיפור קצר של ריימונד קארבר, חלומות. אני מנסה להראות באמצעותן כיצד מתחולל שינוי בעולם הפנימי והחיצוני של הגיבורים, שנפלו אל תוך הייאוש המוחלט וה(כמעט) סופי ובכל זאת, יכלו לו. וכיצד קרה שהם צמחו מתוך אותו מקום, ומציאות יומם הוארה באור חדש. אני מזמינה אתכם לקרוא את המאמר שהתפרסם ב "יקום תרבות"; במלואו. נא לחצו כאן תמונת הפוסט עוצבה באמצעות AI

מגן דוד במרכז הרפואי סורוקה

תמונה
  כתבה: אילנית יהודה   המגן דוד הוא סמל מרכזי שמייצג את האמנות היהודית (יודיאקה), באמצעי ההבעה האישיים והקולקטיביים כאחד. אם נבקש לשאול מדוע, נוכל למנות לכך מספר סיבות: 1 - הוא מיוחס לדויד המלך, לשושלת בית דויד ולתקופת מלכותו (על אף שאין לכך אזכור מקראי). 2 - העובדה שביהדות קיים איסור חמור על הצגת פסל ותמונה, קידמה את מרכזיותו של המגן דוד בייצוגים חזותיים וסמליים לאורך הדורות. לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתַָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ.” (ספר שמות, פרק כ', פסוק ג'). 3 – פשטותו הגרפית של הסמל -   שני המשולשים ההפוכים המחוברים זה לזה, שיכולים להיות בסיס יצירתי לשילובו במרקם חזותי של בתי כנסת, בתי עלמין, ובעבודות אמנות שונות הכוללת פיסול, תחריטים, תשמישי קדושה ועוד. 4 – עובדת היות הסמל מורכב ממשולש עליון ומשולש תחתון, מסמלת את ההליכה השלובה של היהודי בעולם הזה, התחתון, שהוא גם גופני וחומרי, יחד עם זה העליון, הגבוה והאמוני. בשפה הקבלית: עילא ותתא.   5 – המגן דוד אומץ באופן רש...

"מה נשתנה?" כתבה מתוך גיליון החג של "ידיעות הנגב"

תמונה
 

עדות 710

תמונה
  כתבה: אילנית יהודה עדות 710 הוא אתר ששם לעצמו למטרה להוות ארכיון מקוון לאירועי השבעה באוקטובר. מדובר ביוזמה של מתנדבים, אנשי קולנוע דוקומנטרי, מחקר היסטורי, בריאות הנפש ואחרים. כל אלו חברו יחד למען מטרה משותפת: שימור הזיכרון הקולקטיבי של מאורעות השבעה באוקטובר, באמצעות העדויות של שורדי האירועים של אותה השבת. עדות 710 פועל ללא מטרות רווח וללא זיקה פוליטית או תקשורתית. המגמה היא להקים ארכיון מקיף, שישמש בראש ובראשונה לתיעוד אישי של הניצולות והניצולים עבורם ועבור בני משפחותיהם. המאגר ישמש גם נשות ואנשי טיפול, מחקר, קהילה ויצירה ללימוד האירועים ממקור ראשון.   שם האתר הפך את ה 7.10 למספר 710 וכך הוא מתכתב עם אותו היום ועם אופן עיצובו בזיכרון הלאומי. מתוך הניסיון ההיסטורי של העם היהודי, למדנו כבר שהניסיון להכחיש אירועים טראומתיים, בוא יבוא. ובעידן המדיה זה עלול לקרות מהר מכפי שנדמה לנו. לכן מדובר ביוזמה ערכית, לאומית והיסטורית בעלת משמעות רבה לדור שלנו ולדורות הבאים. מה ניתן למצוא באתר:   עדויות מצולמות –של שורדים ביישובים ובקיבוצים, של משתתפים במסיבת הנובה ועוד....

קריאה עכשווית ב”לחישת הארץ לשמים”, קובץ שירים של חוה פנחס-כהן

תמונה
  כתבה: אילנית יהודה שירתה של המשוררת, חוה פנחס-כהן , (1955-2022) אינה תחומה בגבולות של זמן ומקום. מסיבה זו, היא יכולה להיקרא וגם להתפרש לאור מציאות הימים הקשה של השבעה באוקטובר ואילך.  אני מזמינה את קוראי הבלוג לקרוא מאמר חדש שלי בנושא שהתפרסם לאחרונה באתר "יקום תרבות", מיסודו של ד"ר אלי אשד. להלן קישורית לקריאת המאמר: "קריאה עכשווית ב”לחישת הארץ לשמים”, קובץ שירים של חוה פנחס-כהן ": https://tinyurl.com/2jjwc7zp מאחלת לכם.ן קריאה מהנה!