הבלוג של הספרייה העירונית באר שבע

כתבה: אילנית יהודה. יום העצמאות מציע לנו הזדמנות נפלאה לצאת ולטייל בארץ. הפוסט הזה יביא בפניכם קומץ מתוך מגוון הספרים הרבים הנמצאים באולם עיון מבוגרים, הקוראים לכם לקום ולצאת לדרך ביום העצמאות ובכלל. לחובבי טיולי המים, במיוחד בעונת האביב שבה החום עדיין לא בשיא עוצמתו ואינו פוגם ביופיו של הטיול ניתן להמליץ על: ספר המעיינות הגדול בישראל מאת: משה קוסטה . הספר מציג 380 מעיינות ונקודות מים ברחבי הארץ תוך פירוט ותיאור כל נקודה ונקודה ודרכי ההגעה אליה. הספר מלווה בצילומים צבעוניים, מפות, המלצות ועוד וכולל גם פרק בלעדי על מעיינות בירדן. ספר טיולי מים מצוין נוסף: טיולי המים שלא הכרנו- מסלולים רטובים בישראל   מאת: מיכאל בן דרור . בספר ניתן למצוא מסלולים מיוחדים למשפחות שוחרות טבע, מסלולים לצעירים ולנוער, לרומנטיקנים, לנועזים ולהרפתקנים. פרק מיוחד בספר מוקדש לטיולים ב"סוסוני ים".  "סוסון ים" הוא מתקן ציפה עממי הניתן להרכבה באופן עצמאי וללא השקעה כספית. ספר שפותח בפנינו אפשרויות נוספות: לטייל עם חגי ישראל מאת: שרה שוב . המחברת משרטטת בספר את הקשר שבין החגים לטיול...

כתבה: אילנית יהודה בחג הפסח המתקרב ובא, אנו מספרים לעצמנו סיפור מרכזי ומכונן שלנו כעם יהודי, סיפור יציאת מצריים.  אחד הדברים המרתקים בקריאת ספריו של יובל נוח הררי טמון דווקא בניסיון לצאת מן הסיפור הפרטי שלנו כעם יהודי ולצאת בעקבותיו אל המרחב של הסיפור האנושי. ספרו של הררי, "קיצור תולדות האנושות", הפך לרב מכר בקנה מידה מקומי ועולמי והפופולאריות של הררי באה לידי ביטוי, בין היתר, בכמות הנרשמים לקורס הפתוח שלו ב -  Coursera .  אז מה בעצם טוען הררי? לפני שנשיב, יש לסייג את משפט השאלה הזה מתוקף העובדה שהרעיונות בספר, ועל כך יעיד גם כותב עצמו, ביסודם אינם חדשים. הספר הנקרא בשטף, מתכתב עם ספרות מחקרית עצומה שהיא לא רק היסטורית , היא גם פילוסופית ובוודאי גם סוציולוגית. הררי משרטט את ההיסטוריה של ההומו ספיאנס, אחד ממיני האדם ששרד וגבר על מינים אחרים, ובאופן הדרגתי ומתמשך יצר הירארכיות פנימיות בתוך המין שלו עצמו. היררכיות בין גברים לנשים, בין שחורים ללבנים, בין אירופאים לילידים, בין אדם לשאר בעלי החיים.לא תמיד ברור על איזה בסיס או הגיון היררכיות אלו נשענות, אך הדבר הי...

כתבה: אילנית יהודה במידה שאתם מבקשים לדעת האם יש בנמצא תרגום לספר מסוים, יכול להיות שהפוסט הזה יסייע לכם. Index Translationum  הוא מאגר מידע ביבליוגרפי ובינלאומי של תרגומים. האינדקס נוצר בשנת 1932. מדובר למעשה במאגר מקוון הכולל מידע ביבליוגרפי מצטבר של ספרים שתורגמו ופורסמו במדינות החברות באונסק"ו בין השנים 1979-2009.המאגר הוא רב תחומי וניתן למצוא בו פרסומים בתחומים של ספרות, מדעי החברה, אמנות, היסטוריה, מדעי הטבע ומדעים מדויקים ועוד. מידע קודם לשנת 1979 נגיש בספריות לאומיות וכן בספריית אונסק"ו שבפריז. בעיקרון, החיפוש במאגר המידע הוא חיפוש בוליאני המתבצע על ידי הכנסת שם הספר ו/או המחבר הרצוי. ניתן גם לבחור את שנת המקור בה נכתב הספר ולחפש את שפת המטרה, כלומר, השפה אליה תורגם הספר. כמו כן ניתן לבחור בארץ מוצא, מתרגם, עורך ולהגביל לשנות חיפוש ספציפיות. המאגר מעודכן מדי שנה בכ100000 הפניות חדשות ומכיל למעלה מ- 450000 סופרים. בצד ימין של החיפוש הביבליוגרפי תוכלו למצוא גישה לשאלות ותשובות נפוצות, FAQs, מולטימדיה ומידע סטטיסטי. מתוך מידע זה ניתן ללמוד למשל, כי ...

כתבה: אילנית יהודה בתאריך  17/02/2015  התקיימה בספרייה העירונית סדנת אוריגמי משותפת להורים וילדים בהנחייתה של גב '  מירב זמיר . שורשיו של האוריגמי נעוצים במזרח הרחוק .  ראשית ,  המצאת הנייר עצמה , בסין ,  בתחילת המאה השנייה לספירה ובתקופה מאוחרת יותר אנו מוצאים את אמנות קיפולי הנייר שולטת במרחב של סין ויפן .  בתקופה המודרנית האוריגמי מזוהה יותר עם התרבות היפנית וההקשר התרבותי של יפן למערב הופך אמנות זו לפופולארית ברחבי העולם . לא שגרתית היא העובדה שניתן לקפל דף נייר דק ,  קטן ותמים ולהפוך אותו למהות חדשה החורגת מגבולות המקור שלו עצמו ובעצם כך להפכו ליצירת אמנות .  עוד מפתיע שהמרחב של הצורה הסימטרית ,  בדרך כלל ,  ריבוע ,  יכול לאפשר יצירתיות כה רבה עד כי אין אמן האוריגמי זקוק לכלי עזר נוספים או לפעולות חיצוניות כגון גזירה ,  הדבקה או צביעה על מנת ליצור בנייר .  הפעולה הפנימית של הקיפול מחזיקה את העבודה ובמובן הזה שבו הנייר הוא הכל , האוריגמי הוא אמנות טוטאלית . מידת המורכבות שניתן להגיע אליה באור...

כתבה:  אילנית יהודה סרטה של דבורית שרגל , " איפה אלה קרי ומה קרה לנוריקו סאן ?" שהוקרן בספרייה העירונית( 02.02.2015) מהווה ניסיון להתחקות אחר גיבורי הילדות האהובים של היוצרת . מה עלה בגורלם של אותם ילדים שכיכבו בסדרת " ספרים מצולמים על ילדי עולם " שיצאה בהוצאת פועלים בשנות החמישים והשישים ? העובדה שמדובר בילדים אמתיים שהונצחו בספרים שכתבה לרוב , אסטריד לינדגרן בתרגומה של לאה גולדברג וצולמו בידיה האמונות של חנה ריבקין בריק , אפשרה למעשה את המסע התיעודי של שרגל אל נבכי ילדותה .  שרגל שוטטה ברחבי העולם על מנת לאתר את הגיבורים, להבין היכן הם נמצאים היום ומה השתנה בסביבה התרבותית מאז אותם ימים נשכחים שבהם נכתבו הספרים. כך למשל, היא מצאה שהקוטה, בקתת האביב הקטנה והמחודדת, של בני משפחתה של הילדה הלפית, אלה-קרי, הפכה להיות בלפלנד פריט מוזיאוני בלבד והילדים של אז הם סבים וסבתות לילדים, חלקם בערך בני אותו גיל שהם היו בו כשנכתבו הספרים, זאת אומרת בסביבות גיל חמש. כאשר חוזרים לספרים עצמם מגלים כי הם מייצגים מעין "ריאליטי" נוסטלגי של ילדים בעולם. הספרים מתארים...

כתבה: אילנית יהודה הסרט ," מלך היהודים ", אשר עוסק בחייו של המשורר חיים נחמן ביאליק , הוקרן בספרייה העירונית ביום שני האחרון (19.01.2015). הסרט מהווה ניסיון להתחקות אחר סיפור חייו של ביאליק בהקשר ההיסטורי שבו פעל . הקשר היסטורי זה מבטא בעיקר את הרצון להגשים את החזון הציוני הלכה למעשה , בארץ ישראל . בתוך המסגרת הכוללת של חזון זה , ביאליק הופך להיות המשורר הלאומי והוא כמו מאשר בעצם קבלת התואר הזה , את עובדת היותנו לאום המתחדש בארצו . במהלך הסרט , אחת השאלות שמעלה פרופ ' חיים באר , היא האם צריך משורר לחוות אהבה גדולה ? זו שאלה מעניינת . נדמה שביאליק , המשורר הלאומי , או " מלך היהודים " ( תואר שניתן גם לחוזה המדינה , הרצל ), הצליח לכתוב בצורה העמוקה ביותר על הדברים שנחסכו ממנו . כך באהבה , כך גם ביחס לכתיבתו לילדים , שמעולם לא היו לו . הגעגוע העמוק יצר מציאות חדשה שהשתקפה במילים בלבד והן , המילים , היו ממלכת הקיום היחידה שבה קרמו הדברים עור וגידים . אמנם כתב ביאליק את הפואמה הידועה , " בעיר ההריגה " בעקבות פרעות קישינב . נכון גם שהשתתף בעצמו בק...

כתבה: אילנית יהודה  אחד הסרטים של במאי הקולנוע, שמי זרחין, "אביבה אהובתי", מדבר על גיבורה קשת יום שיש לה, כל הזמן, סיפורים בראש. היא רואה אותם כמראות וכתמונות הקוראות לה לבוא אליהן, והיא תוך מאבק מתמיד, אף מצליחה להתעלות מתוך מציאות יומה האפורה ולהעלות אותם על הכתב, רק כדי שיגזלו ממנה בסופו של דבר, מתוך רצון. אינני יודעת מיהי הדמות הנשית בחייו של זרחין עצמו אשר היה לה קשר כה כמוס וכה עמוק אל הכתיבה, אל הספרות, אל השירה. קשר קיומי מצד אחד ומוחמץ כל כך בעל כורחו, מצד שני, וכל שאוכל לומר הוא שגם רוחמה, אם המשפחה הטבריינית שזרחין מגולל את קורותיה ברומן "עד שיום אחד" מזכירה בכל המובנים הללו, את אביבה. זרחין מדבר מתוך רוחה שוחרת השירה של רוחמה, שנפשה קשורה בעבותות של אהבה לרחל, ללאה גולדברג, לאלתרמן, תוך שהוא נע על ציר הזמן של השנים הנוקפות את הזמן באכזריות, בציפייה ובהמתנה אל נצח אחד, אל יום אחד אחר, שכהווייתו, לעולם לא מגיע.  הרומן מתחיל ב- 69 עובר דרך 1975, 1983, ומסתיים ב- 2010. תוך כדי תנועתו האיטית החודרת את השנים ואת התקופה ההיסטוריות, מתמקד זרחין בכל פ...