הבלוג של הספרייה העירונית באר שבע

כתבה : אילנית יהודה ההיסטוריה עמוסה בביוגרפיות של אנשים ועמים שחיו תחת סוג זה או אחר של דיכוי. אנשים ששילמו מחיר אישי כבד על מנת להביע את עצמם ואת מה שהינם ועמים שלמים ששילמו מחיר דומה. הדיכוי לצערנו, כמו גלגל, במקומות רבים עדיין חוזר על עצמו. בכל זאת, באורח מוזר משהו, לעיתים נדמה שלדיכוי יש כוח פעולה הפוך. כלומר, למרות הניסיון לחנוק, להשתיק, לפגוע, לנתב בכוח את מה שמותר לבטא ואת מה שאסור, נוצר בדרך לא ברורה אפקט מהופך של תנופה חיובית. התנופה הזו כמו מדליקה כוח בעירה, משנעת מתוכה אנרגיה חדשה ומתפרצת. אולי להיפוך כזה מכוון הכתוב באומרו :" וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ, כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ" (שמות, פרק א',פסוק י"ב). פסוק זה, הבנוי על פי עיקרון הסובב והמסובב, כלומר, ככול שתענו אותו יותר כך יצליח יותר, משקף את הסתירה בין הניסיון לגרום לעינוי לבין התוצאה, פריצת הדרך. הפסוק נאמר על עם ישראל באחת מחויות הדיכוי הקשות שעם יכול לחוות - העבדות....

כתבה : אילנית יהודה מתנה צ'סלב מילוש מפולנית: דוד וינפלד יוֹם כּהֹ מְאֻשָּׁר. הָעֲרָפֶל נָמוגֹ מֻקְדָּם, עָבַדְתִּי בַּגָּן. יונְֹקֵי דְּבַשׁ נִצְמְדוּ אֶל פִּרְחֵי יַעֲרָה. לאֹ הָיָה דָּבָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה שֶׁרָצִיתִי לְעַצְמִי. לאֹ הִכַּרְתִּי אִישׁ שֶׁכְּדַאי הָיָה לְקַנֵּא בּו. אֶת הָרַע שֶׁהָיָה שָׁכַחְתִּי. לאֹ בּשְֹתִּי לַחְשׁבֹ כִּי הָיִיתִי מַה שֶּׁהִנְנִי. לאֹ חַשְׁתִּי כָּל מַכְאובֵֹי גּוּף. בְּהִזְדַּקְּפִי רָאִיתִי יָם כָּחלֹ וּמִפְרָשִׂים. השיר "מתנה" נכתב בידי המשורר הפולני, צ'סלב מילוש , (1911-2004) בשנת 1971, שנה לאחר שהפך באופן רשמי לאזרח אמריקאי. קריאה בשירתו של מילוש מעידה על כך שהיה מסיבות שונות, אדם למוד סבל. במקומות רבים השירה שלו היא דיאלוג מתמשך עם הסבל, סוג של דיון על מקומו ותפקידו בעולם. ניתן להבין זאת לאור העובדה שפעל ויצר על רקע מאורעות הדמים של המאה העשרים, פריצתן של שתי מלחמות עולם ועלייתם של משטרים דכאניים לשלטון. על אף העובדה שהסבל הוא נושא חשוב בשירתו, מ...

כתבה : אילנית יהודה "ספר האגדה" שערכו ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי יצא לאחרונה לאור בהוצאה מחודשת  הכוללת פירוש חדש מאת פרופ' אביגדור שנאן. בפוסט זה אתייחס לשתי אגדות תלמודיות המצויות בספר זה וקשורות לחג פורים. אגדה אחת מתייחסת לתלייתו של המן.  לפיה, המן מתחנן בפני מרדכי ומפציר בו שיחסוך ממנו את ההשפלה הכרוכה בתלייה על עץ, שכן עליו לזכור שהוא בכל זאת אדם בעל ייחוס רם מעלה אשר שימש בתפקידים בכירים בממלכה : "וַאֲנִי הָמָן פַּתְשְׁגָר הַמֶּלֶךְ הָיָה שְׁמִי וְאָב לַמֶּלֶךְ נִקְרֵאתִי". מרדכי לא שם ליבו אליו ואז מתעוררת השאלה: על איזה עץ יתלה המן? "הִתְכַּנְּסוּ כֻּלָּם לְעֵצָה וְאָמְרוּ: מִי שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה יִתָּלֶה הָמָן עַל רֹאשׁוֹ. הַגֶּפֶן אָמְרָה: נְמוּכָה אֲנִי וְאֵינִי יְכוֹלָה שֶׁיִּתָּלֶה עַל רֹאשִׁי, שֶׁמִּמֶּנִּי לוֹקְחִים יַיִן לִנְסָכִים. הַתְּאֵנָה אָמְרָה: אֵינִי יְכוֹלָה שֶׁיִּתָּלֶה עַל רֹאשִׁי, שֶׁמִּמֶּנִּי לוֹקְחִים לְבִכּוּרִים וּמִמֶּנִּי לָבְשׁוּ אָדָם וְחַוָּה. הַזַּיִת אָמַר: אֵינִי יָכוֹל שֶׁי...

כתבה : אילנית יהודה ספרה החדש של רות  מרקוס, "מין ומגדר בפסלי הזוגות של ג'אקומטי", עוסק באחד מגדולי האמנים הסוריאליסטיים של המאה העשרים, אלברטו ג'אקומטי (1901-1966). הסוריאליזם (מקור השם הוא צרפתי ומשמעו מעל-לריאליה, מעל למציאות) הוא תנועה אמנותית שצמחה באירופה ובעיקר בצרפת, בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת. ג'אקומטי, שווייצרי ממוצא איטלקי, הוא צייר ובעיקר פסל. אחת מעבודותיו משנת 1932, "הארמון בארבע לפנות בוקר", מוגדרת במקומות מסוימים, כיצירת הפיסול הסוראליסטית הראשונה.  פסלי הזוגות של ג'אקומטי נוצרו בין השנים 1925-1935. תפיסת המין והמגדר שעולה מן הספר, מציגה אדם שחילק, באופן שמוכר לנו משחר ההיסטוריה של תרבות המערב, את המין האחר, כלומר הנשים, לקדושות ולזונות. יחסיו הסבוכים של האמן עם נשים ובעיקר עם עצמו, באו לידי ביטוי באופן בו הוא מייצג בפסלי הזוגות, קשת רחבה ומורכבת של יחסים בין המינים. ברוח הסוריאליזם סבר ג'אקומטי כי השאיפה האמנותית לייצג את המציאות, סופה כישלון ידוע מראש. עם זאת האמין, כי אותה שאיפה, מולידה חיים מתוך הרצו...

כתבה  :  אילנית יהודה הספרייה מציעה לקהל לקוחותיה שתי תוכנות מבית  MELINGO  לשימוש חופשי מהספרייה ומהבית .  האחד ,  מילון רב - מילים , ( מילון עברי עשיר ומקוון )  והשני ,  נקדן . בפוסט זה נתמקד בנקדן . מטרת השימוש בנקדן היא לנקד בצורה אוטומטית כל טקסט בשפה העברית .  התוכנה מנקדת ברמת דיוק של  97% ,  הודות למערכת ניתוח מורפולוגי ,  אשר מזהה ,  מנתחת ומנקדת כל מילה וצורה בשפה העברית על פי הקשרה .  תוכנת נקדן היא אחת התוכנות הידידותיות והקלות לשימוש בתחום הניקוד ,  זאת בצד אחוזי דיוק לשוני גבוהים במיוחד . חשוב גם לדעת ,  כי במידה והתוכנה שגתה בזיהוי הנכון של המילה בתוך הקשרה הלוגי במשפט ,  ניתן לתקן את אותה המילה בשני אופנים .  האופן הראשון הוא תיקון באמצעות בחירה במגוון צורות אפשריות למילה ,  שנקדן מציע .  ניתן לראות זאת בדוגמא  : במידה ונקליק על המילה  " בקר "  פעמיים נוכל לתקן את הניקוד .  נקדן יציע לנו מספר אפשרויות ואנו נבחר בזו שמתאימה ונבצע החלפה...

כתבה :  אילנית יהודה בימינו ,  כל מי שמתווך לעולם האינטרנט ,  שמע ככול הנראה על האנציקלופדיה החופשית ,  ויקיפדיה .  כאשר מחפשים מידע בגוגל ,  באחוז גבוה מן המקרים הויקפדיה מופיעה כהפניה ראשונה בתוצאות החיפוש או לפחות ,  בין הראשונות . על הויקיפדיה כמפעל ידע שיתופי שמשקף את חכמת ההמון נכתב רבות .  היא עדיין נלמדת ונחקרת לא רק בהיבטי המידע שלה ,  אלא אף בהיבטים חברתיים ופסיכולוגיים שונים כגון :  המניעים של הפרט לתרום לכלל ,  דינמיקה חברתית בקבוצות וירטואליות ועוד .  החב " דפדיה ,  בניגוד לכך ,  ידועה פחות . אז מה היא אם כן החב " דפדיה ?  מדובר באנציקלופדיה חופשית ברשת העוסקת בחסידות חב " ד ,  במושגים ,  אישים ובהיסטוריה יהודית .  ברמת הפלטפורמה ,  החב " דפדיה בנויה לפי המודל של הויקיפדיה .  כלומר ,  ההמון יכול לתרום לכתיבת הערכים באופן חופשי ,  לערוך אותם ולנהל דיון שמאחורי הקלעים ,  על הנכתב .  נכון לכתיבת שורות אלו נמצאים בחב " דפדיה  5947...

כתבה :  אילנית יהודה בספרייה העירונית קיימים משאבי מידע רבים ומגוונים הזמינים לקהל הרחב ,  בעיקר באמצעות אולמות העיון .  אולם העיון לילדים ,  מהווה הזדמנות חשובה ליהנות ממה שיש לספרייה להציע .  באולם זה נמצאים משאבי מידע לילדים החל מהגיל הרך ועד לחטיבת הביניים .  משאבים אלו כוללים :  משחקי לימוד ,  ספרי העשרה בכל תחומי הידע , אנציקלופדיות ,  מילונים וספרים קוליים .  נוסף על אלו ,  קיימים באולם כתבי - עת איכותיים כמו : " עיניים "  ו " גליליאו צעיר ",  הניתנים להשאלה .  מאגר המידע  " גלים "  מבית סנונית זמין מכל עמדות המחשבים וניתן גם לבצע במקום הדפסות .  חשוב לדעת ,  כי באולם העיון נמצאות ספרנית ובת שירות לאומי שיכולות לסייע לילדים במטלות הבית -  ספריות כגון :  הכנת שיעורים וכתיבת עבודות או פשוט ,  להעשיר את זמן הבילוי של ההורים וילדיהם בספרייה . בקומה השנייה של הספרייה נמצא אולם העיון למבוגרים ,  המשרת את האוכלוסייה הבוגרת מגילאי תיכון ואילך .  באולם קיים אוסף עשיר של ...